הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
טעם המן

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: יצחק אליהו נבון
לחן: יצחק אליהו נבון

גִּזְרָתֵךְ תַּבְנִית נוּגָה,
רֵיחָהּ נֵרְדְּ וּבַמּוֹר סוּגָה.
שִׂפְתוֹתַיִךְ אַרְגָּמָן,
נִיבָן בִּינוֹת, טַעֲמָן מָן.

טַעַם הַמָּן, הַמָּן, הַמָּן –
אִם יְסֻפַּר לֹא יְאֻמַּן.

צוּף, תִּירוֹשׁ, חָלָב וּדְבַשׁ
לֹא יַרְווּנִי, חִכִּי יִיבַשׁ!
עֵת אֶשַּׁק שִׂפְתוֹתַיִךְ
תַּשְׁקִינִי עֲדַיִךְ.

טַעַם הַמָּן...
גזרתך תבנית נוגה,
ריחה נרד ובמור סוגה.
שפתותייך ארגמן,
ניבן בינות, טעמן מן.

טעם המן, המן, המן –
אם יסופר לא יאומן.

צוף, תירוש, חלב ודבש
לא ירווני, חכי ייבש!
עת אשק שפתותייך
תשקיני עדייך.

טעם המן...


גרסת "קולות רבים"

בַּת שִׁירָתִי עוּפִי נָא
מוּל תַּמָּתִי כַּיּוֹנָה
בָּרָה הִנָּה כַּחַמָּה
לִוְיַת חֵן וּנְעִימָה
בת שירתי עופי נא
מול תמתי כיונה
ברה הינה כחמה
לוויית חן ונעימה


 פרטים נוספים


מפי רות רוזין (נ' 1928)

גִּזְרָתֵךְ תַּבְנִית עֲנוּגָה
מוֹר וְשׁוֹשַׁנִּים סוּגָה
וכו'
גזרתך תבנית ענוגה
מור ושושנים סוגה
וכו'


 פרטים נוספים
ביצוע: ברכה צפירה
שנת הקלטה: 1954

בגרסה זו הבית הראשון הוא כגרסה הכתובה ב"קולות רבים"



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: מרים בן עזרא

ליווי:
אסתר ברגר - אקורדיון, ברוך קליטמן - תוף



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: נתניה דברת
עיבוד: משה לוסטיג
שנת הקלטה: 4.4.1961
נבל: אביבה לוסטיג


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: רן אלירן

באדיבות רן אלירן.



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: שרונה אהרון


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: עמליה (ויולה) חקל
שנת הקלטה: 28.12.2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

ברכה צפירה אמרה בראיון לאבנר בהט שנבון נהג "לייחס לעצמו שירים מסורתיים" אף על פי שהוא כתב רק את המילים, והלחן היה  פרסי. כמו כן ב'קולות רבים' היא מציינת את מקורו בלחן פרסי ורק את מילותיו ל-י.א.נבון.
לעומת זאת - יצחק לוי במכתב למערכת 'דבר' כותב שהמילים והמנגינה של 'טעם המן' הם של יצחק אליהו נבון. ('דבר' 15 באוקטובר, 1953).  באותו מכתב למערכת הוא מוחה על כך שייחסו את הלחן לנחום נרדי.
להלן הכתבות: (תודה לעמי ירימי)

פרופ' אדוין סרוסי במאמרו "מתוגרמה לירושלים: יצחק אליהו נבון ותרומתו לזמר העברי" (דוכן י"ג, תשנ"א), עמ' 124 כותב כי "אין לייחס את חיבור הלחן לי"א נבון, וזאת למרות שטרם עלה בידינו לגלות את מקורו. לפי ברכה צפירה זהו "שיר אהבה פרסי". סגנון השיר אינו נוטה לאמת את קביעתה של צפירה. הייתכן שהיא קיבלה מידע זה מנבון עצמו כשזה לימד אותה שירים בשנות השלושים?

ערך הויקיפדיה על י"א נבון קובע כי מקור הלחן הוא מקורו הוא בקופלאס (שיר מועד) הספרדי-יהודי "פורים לנו, פסח אן לה מאנו", אך ללא אסמכתא.

 


ביצועים נוספים:

החלק העיקרי בשיר משמש כנושא לווריאציות בפרק השלישי של קונצ'רטו לפסנתר מס' 1 מאת מרק לברי. ללחן, בשינויים קלים, התאימה אהובה עוזרי את השיר "אותו עני". ההברות בפזמון "אמן אמן" לקוחות מהשיר המקורי. האזינו כאן (יש לבחור "אותו עני"). 

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


תיווי: הלל אילת




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם