הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
שאו ציונה נס ודגל

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: נח רוזנבלום
לחן: נח זאלודקובסקי, עממי חסידי
כתיבה: תרנ"ח

שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל
דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה
מִי בָּרֶכֶב מִי בָּרֶגֶל
נֵעָשׂ נָא לַאֲגֻדָּה.

יַחַד נֵלְכָה נָא נָשׁוּבָה
אַרְצָה אֲבוֹתֵינוּ
אֶל אַרְצֵנוּ הָאֲהוּבָה
עֶרֶשׂ יַלְדוּתֵנוּ.

שׁוּבוּ, שׁוּבוּ מִמֶּרְחַקִּים,
אַרְצָה אֶרֶץ אָבוֹת!
נוּסוּ נוּסוּ מִמַּעֲמַקִּים
בְּעֶזְרַת שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת.

אָז עַם נִהְיֶה כְּמוֹ הָיִינוּ,
מֶנּוּ יָתֵד פִּנָּה.
אָז אַךְ שְׂחוֹק יִמָּלֵא פִּינוּ,
וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה!

רוּח יוֹאָב תַּלְבִּישֵׁנוּ,
רוּחַ גְּבוּרַת צְדָקָה,
בְּעַד עַמֵּנוּ, בְּעַד אַרְצֵנוּ
חִזְקוּ וְנִתְחַזָּקָה!

אַל נָא יָבוֹא מֹרֶךְ בָּנוּ
מִפְּנֵי חֶרֶב יוֹנָה –
נִקַּח לָנוּ מַה שֶּׁלָּנוּ,
נִשָּׂא נֵס צִיּוֹנָה!
שאו ציונה נס ודגל
דגל מחנה יהודה
מי ברכב מי ברגל
נעש נא לאגודה.

יחד נלכה נא נשובה
ארצה אבותינו
אל ארצנו האהובה
ערש ילדותנו.

שובו, שובו ממרחקים,
ארצה ארץ אבות!
נוסו נוסו ממעמקים
בעזרת שוכן ערבות.

אז עם נהיה כמו היינו,
מנו יתד פינה.
אז אך שחוק יימלא פינו,
ולשוננו רינה!

רוח יואב תלבישנו,
רוח גבורת צדקה,
בעד עמנו, בעד ארצנו.
חזקו ונתחזקה!

אל נא יבוא מורך בנו
מפני חרב יונה –
ניקח לנו מה שלנו,
נישא נס ציונה!


 פרטים נוספים
הקלטה היסטורית
ביצוע: אפרים די-זהב (גולדשטיין)
שנת הקלטה: 7.7.1952

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת צדיקוב
עיבוד: יצחק (זיקו) גרציאני
שנת הקלטה: 15.5.1960
מקור: היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת רינה
עיבוד: ברק עודד
ניצוח וניהול מוזיקלי: ברק עודד

מתוך מחרוזת שירי ראשונים.



פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זמרשת

מתוך אירוע זמרשת מס' 6
בית יד לבנים, רחובות, 23.5.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: צאצאי מייסדי רחובות
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ילדי כפר-עציון
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.

על השיר

המילים נדפסו לראשונה ב"האשכול", סיוון תרנ"ח. בתכנית הראשונה מסדרת "שרתי לך ארצי" התראיין בנו של זלודקובסקי, ד"ר שאול זָלוּד, וסיפר הולדת השיר. בהמשך הוא גם מבצע אותו כפי שלמדוֹ מאביו (בשינויים קלים ביחס לנוסח הנפוץ).

הלחן הוא עיבוד של הניגון החסידי "שאו שערים ראשיכם", ע"פ יעקב מזור, "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי", עמ' 120.

על פי יששכר פאטר, "מוסיקה יהודית בפולין בין שתי מלחמות עולם" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992), עמ' 281, חובר הלחן לכבוד הוועידה הראשונה של חובבי ציון, שאורגנה על ידי ד"ר יהודה לייב פינסקר בקטוביץ בשנת 1884.

מבאר מיכה נצר (נ' 1930, רחובות):

רוכב ערבות = רוכב עננים, כינוי האל היהודי. הבעל הכנעני מכונה רוכב ערפות.
חרב יונה = ביטוי זה מופיע אצל הנביא ירמיהו בלבד, וגם פרשני המקרא התלבטו בשאלת משמעותו: יש אומר כי שורש "יונה" הוא "יין" (חרב שיכורה) ויש אומר "ינא" (הונאה). כך או כך הכוונה היא לחרב אכזרית.

עוד על השיר:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

העלייה הראשונה   שירי מולדת   יום העצמאות   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם