דָּם יִשְׁטֹף, דְּמָעוֹת יִזְרֹמוּ, יִרְתְּחוּ לְאֵין-חֲדֹל… אֶת כַּפּוֹ פָּרַשׂ עָלֵינוּ שֶׁבֶר-עָם עַתִּיק, גָּדוֹל. בְּכִי אִמּוֹת הַאִם תִּשְׁמָעוּ וְשַׁוְעַת הָעוֹלָלִים? חֲלָלִים בָּרְחוֹב יִפֹּלוּ וּפְצוּעִים מִתְגּוֹלְלִים… אֲחָיוֹת, אַחִים, רַחֵמוּ, רַב שִׁבְרֵנוּ וּמַדְהִים. הָבוּ לַחַיִּים פַּת-לֶחֶם, תַּכְרִיכִים – בִּשְׁבִיל מֵתִים! בַּמֶּרְחָק יָפוּג הָרֶגֶשׁ, זָר הַדֶּמַע וְהַבְּכִי, זָר הַשֶּׁבֶר, כִּי רָחוֹק הוּא, זָר הַדָּם… לֹא, לֹא, אָחִי! כְּאֵב אֶחָד בְּלֵב כֻּלָּנוּ, כָּל בָּתֵּינוּ – סַף אֶחָד: הָהּ, יָתוֹם אֶחָד אֲנַחְנוּ, מְדֻכָּא, רָצוּץ, נִפְחָד! אֲחָיוֹת, אַחִים, רַחֵמוּ, רַב שִׁבְרֵנוּ וּמַדְהִים. הָבוּ לַחַיִּים פַּת-לֶחֶם, תַּכְרִיכִים – בִּשְׁבִיל מֵתִים! דָּם יִשְׁטֹף, דְּמָעוֹת יִזֹּלוּ, יִרְתְּחוּ מֵעֲבָרִים. בַּחוּצוֹת תְּשַׁכֶּל-חֶרֶב וְרָעָב בַּחֲדָרִים. הִלָּחֵם קָצְרָה יָדֵנוּ. מַה נּוֹקֵב וּמַר הַכְּאֵב… בּוֹא-נָא, בּוֹא וְעוֹדְדֵנוּ לֵב עִבְרִי רַחוּם, אוֹהֵב! אֲחָיוֹת, אַחִים, רַחֵמוּ, רַב שִׁבְרֵנוּ וּמַדְהִים… הָבוּ לַחַיִּים פַּת-לֶחֶם, תַּכְרִיכִים – בִּשְׁבִיל מֵתִים!דם ישטוף דמעות יזרומו ירתחו לאין חדול את כפו פרש עלינו שבר עם עתיק גדול בכי אימות האם תשמעו ושוועת העוללים חללים ברחוב יפולו ופצועים מתגוללים אחיות אחים רחמו רב שברנו ומדהים הבו לחיים פת לחם תכריכים בשביל מתים במרחק יפוג הרגש זר הדמע והבכי זר השבר כי רחוק הוא זר הדם לא לא אחי כאב אחד בלב כולנו כל בתינו סף אחד הה יתום אחד אנחנו מדוכא רצוץ נפחד אחיות אחים רחמו רב שברנו ומדהים הבו לחיים פת לחם תכריכים בשביל מתים דם ישטוף דמעות יזולו ירתחו מעברים בחוצות תשכל חרב ורעב בחדרים הילחם קצרה ידנו מה נוקב ומר הכאב בוא נא בוא ועודדנו לב עברי רחום אוהב אחיות אחים רחמו רב שברנו ומדהים הבו לחיים פת לחם תכריכים בשביל מתים