הֲקִימוֹתִי סֻכַּת-חֵן כְּלִיל תִּפְאֶרֶת, תּוֹךְ הַגַּן מִכָּל סֶדֶק מִתְרוֹנֵן רוּחַ דֶּקֶל רַעֲנָן. וְהָרוּחַ בָּא קַלִּיל קַלִּילוֹת גַּם צִפֳּרִים יִפְקְדוּהָ בְּרֹב-צְלִיל צִיף-צָף-צִיף מֵעֲבָרִים. כָּל כּוֹכָב מַבְהִיק וָצַח מְרַמֵּז מִן הַשְּׁחָקִים גַּם יָרֵחַ מְצֻחְצָח מְחַיֵּךְ מֵחֲרַכִּים. חַג אָסִיף בָּא, חַג כָּשֵׁר חַג תָּמָר, הֲדָס, אֶתְרוֹג, יְבֹרָךְ הָעַם אֲשֶׁר מוֹעֲדָיו עִם עֵץ יָחֹג!הקימותי סוכת חן כליל תפארת תוך הגן מכל סדק מתרונן רוח דקל רענן והרוח בא קליל קלילות גם צפורים יפקדוה ברוב צליל ציף צף ציף מעברים כל כוכב מבהיק וצח מרמז מן השחקים גם ירח מצוחצח מחיך מחרכים חג אסיף בא חג כשר חג תמר הדס אתרוג יבורך העם אשר מועדיו עם עץ יחוג

מקור: "יצחק לוי : קובץ שירים", צל וצליל, כנראה 1954