בשביל המשיח

העתקת מילות השיר

וּמַלְאָכִים, שִׁבְעָה כְרוּבִים, נָשׂאוּ קוֹלָם, קוֹל עֲזוּבִים, קוֹל נְהִי וָשִׂיחַ – וְעַד הַיּוֹם לֹא שָׁלְמָה עוֹד, אוֹיָה! אוֹיָה! שָׁלְמָה עוֹד נִשְׁמַת הַמָּשִׁיחַ! רַק אֲנַחְנוּ פּוֹגְרִים עוֹד, אוֹיָה! אוֹיָה! פּוֹגְרִים עוֹד, אֵין עוֹד סִמַּן בְּרָכָה.ומלאכים שבעה כרובים נשאו קולם קול עזובים קול נהי ושיח ועד היום לא שלמה עוד אויה אויה שלמה עוד נשמת המשיח רק אנחנו פוגרים עוד אויה אויה פוגרים עוד אין עוד סימן ברכה
מילים: דוד פרישמן
לחן: לא ידוע
כתיבה: תרס"ב

וּמַלְאָכִים, שִׁבְעָה כְרוּבִים,
נָשׂאוּ קוֹלָם, קוֹל עֲזוּבִים,
קוֹל נְהִי וָשִׂיחַ –
וְעַד הַיּוֹם לֹא שָׁלְמָה עוֹד,
אוֹיָה! אוֹיָה! שָׁלְמָה עוֹד
נִשְׁמַת הַמָּשִׁיחַ!

רַק אֲנַחְנוּ פּוֹגְרִים עוֹד,
אוֹיָה! אוֹיָה! פּוֹגְרִים עוֹד,
אֵין עוֹד סִמַּן בְּרָכָה.
ומלאכים שבעה כרובים
נשאו קולם קול עזובים
קול נהי ושיח
ועד היום לא שלמה עוד
אויה אויה שלמה עוד
נשמת המשיח

רק אנחנו פוגרים עוד
אויה אויה פוגרים עוד
אין עוד סימן ברכה




גרסת המקור   העתקת מילות השיר

 



I 🔗
מוּל הַיַּרְדֵּן שָׁם בֵּית-חָרָשׁ,
חָרַשׁ-בַּרְזֶל קַל כַּפָּרָשׁ
עוֹשֶׂה שָׁם מְלַאכְתּוֹ.
בַּמַּפּוּחַ מַלְהִיב הוּא,
פַּח-פָּח! פַּח-פָּח! מַלְהִיב הוּא
אֵשׁ עַד-תִּבְעַר תַּחְתּוֹ.

עַל הַסַּדָּן בַּרְזֶל בּוֹעֵר,
אָדֹם כֻּלוֹ הוּא וְסוֹעֵר,
זוֹעֵף וּמְפַעְפֵּעַ;
אָז הַקּוֹרְנָס מַכֶּה בוֹ,
הוּק-הוּק! הוּק-הוּק! מַכֶּה בוֹ:
רוֹדֵד וּמְרַקֵּעַ.

הַךְ, הַנַּפָּח! הַךְ וְנָטְפוּ
טִפּוֹת שְׁבִיבֵי-אֵשׁ וְשָׁטְפוּ
נַחֲלֵי יַם-נִיצוֹצִים –:
מִן הַפַּטִּישׁ יוֹצֵא גֵץ,
עוּף-עוּף! עוּף-עוּף! יוֹצֵא גֵץ,
אַחֲרָיו גִּצִּים יוֹצְאִים.

מַה-פֹּה, חָרָשׁ, עוֹשֶׂה אַתָּה? –
"עוֹשֶׂה פֹה אָנֹכִי עַתָּה,
מֵכִין וּמַנִּיחַ
פַּרְסַת-בַּרְזֶל זֹאת בִּשְׁבִיל –
הֵידָד! הֵידָד! זֹאת בִּשְׁבִיל
סוּסוֹ שֶׁל-מָשִׁיחַ!"

II 🔗
מוּל הַיַּרְדֵּן שָׁם בֵּית-אוֹרֵג:
אוֹרֵג יוֹשֵׁב שָׁם וְסוֹרֵג
שְׁתִי וְעֵרֶב יַחְדָּו.
אֶת-הַכַּרְכָּד שׁוֹבֵט הוּא,
קִישׁ-קִישׁ! קִישׁ-קִישׁ! שׁוֹבֵט הוּא
עִם הָאֶרֶג תַּחְתָּיו.

מִן הַמָּנוֹר חוּטִים יוֹצְאִים,
בַּמַּסֶּכֶת הֵם נְפוֹצִים
וּבַבַּדִּים עוֹבְרִים.
אָז הָאוֹרֵג דּוֹרֵךְ בָּם,
דִּיק-דַּק! דִּיק-דַּק! דּוֹרֵךְ בָּם,
וְאִישׁ אֶל-אָחִיו חוֹבְרִים.

וּבְחִפָּזוֹן רַב וְחָזָק,
חִישׁ כַּבָּרָק, קַל כַּבָּזָק
כַּף-הָאוֹרְגִים רוֹקְדָה;
אַחַת פֹּה וְאַחַת כֹּה,
פִּיף-פַּף! פִּיף-פַּף! אַחַת כֹּה;
וְעֵין הָאָמָן שׁוֹקְדָה.

מַה-פֹּה, אוֹרֵג, עוֹשֶׂה אַתָּה? –
"עוֹשֶׂה פֹה אָנֹכִי עַתָּה,
מֵכִין וּמַנִּיחַ
אֵפוֹד-מֶשִׁי זֶה בִּשְׁבִיל –
הֵידָד! הֵידָד! זֶה בִּשְׁבִיל
אֲדוֹנִי הַמָּשִׁיחַ!"

III 🔗
מוּל הַיַּרְדֵּן בֵּין הַשִּׁקְמָה
יוֹשֵׁב אִישׁ בְּבֵית-הָרִקְמָה
נָטוּי עַל מְלַאכְתּוֹ;
עַל הַבַּד עַל-גַּב הַכַּן,
חִישׁ-חָשׁ! חִישׁ-חָשׁ! עַל-גַּב הַכַּן –
רוֹקֵם הוּא בְמַחֲטוֹ.

בַּד וְחַבְלֵי בוּץ תִּפְאָרָהּ
וּמִקְלַעַת-שֵׁשׁ יְקָרָה
עִם הֲדַר אַרְגָּמָן,
אֶת-כָּל-אֵלֶּה רוֹקֵם הוּא,
רִיק-רִיק! רִיק-רִיק! רוֹקֵם הוּא,
עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה אָמָן.

וּמִקְלַעַת צִיצֵי פְּטוּרִים
עִם שׁוֹשַׁנִּים בַּצִּיּוּרִים,
אֵטוּן רַךְ וּפְקָעִים,
אֶת-כָּל-אֵלֶּה נוֹתֵן הוּא,
פִּיק-פִּיק! פִּיק-פִּיק! נוֹתֵן הוּא
עַל הַבַּד בִּקְלָעִים.

מַה-פֹּה, רוֹקֵם, עוֹשֶׂה אַתָּה? –
"עוֹשֶׂה פֹה אָנֹכִי עַתָּה,
מֵכִין וּמַנִּיחַ
דֶּגֶל יָקָר זֶה בִּשְׁבִיל –
הֵידָד! הֵידָד! זֶה בִּשְׁבִיל
מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ!"

IV 🔗
בַּשָּׁמַיִם שִׁבְעָה כְרוּבִים,
דֹּם כַּחֲלוֹמוֹת, חִישׁ כַּזְּבוּבִים,
עוֹשִׂים אֶת-הַמְּלָאכָה;
לִפְנֵי כֵס-הַכָּבוֹד הֵם –
הֵידָד! הֵידָד! כָּבוֹד הֵם
עוֹמְדִים בַּמַּעֲרָכָה.

אֶת-כָּל-נִשְׂגָּב, אֶת-כָּל-נַעֲלֶה,
אֶת-כָּל-יָפֶה, אֶת-כָּל-מַעֲלָה,
אֶת-כָּל-טוֹב וְטָהוֹר, –
אֶת-כָּל-אֵלֶּה לוֹקְחִים הֵם,
הֵידָד! הֵידָד! לוֹקְחִים הֵם,
וְאֶת-כָּל-זִו וּמָאוֹר;

אֶת-כָּל-חֶמְלָה עַל הַחַלָּשׁ
שֶׁבְּמַכְאוֹבָיו דֹּם יִתְפַּלָּשׁ,
אֶת-כָּל-זֹאת הֵם לוֹקְחִים, –
אֶת-כָּל-חֲנִינָה, אֶת-כָּל-רֹךְ,
הֵידָד! הֵידָד! אֶת-כָּל-רֹךְ,
וּבְמִרְקַחַת רוֹקְחִים.

מַה-פֹּה, כְּרוּבִים, אַתֶּם עוֹשִׂים? –
"אֶת-כָּל-אֵל אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאִים,
נָכִין אַף-נַנִּיחַ,
וְאֶת הַנְּשָׁמָה נַעֲשֶׂה כֹה,
הֵידָד! הֵידָד! נַעֲשֶׂה כֹה
בַּעֲבוּר הַמָּשִׁיחַ!

אוּלָם רָזִי, רָזִי לָנוּ!
כָּל-הָעוֹבְדִים סָבִיב לָנוּ
כִּלּוּ כְבָר הַמְּלָאכָה;
רַק אֲנַחְנוּ פּוֹגְרִים עוֹד,
אוֹיָה! אוֹיָה! פּוֹגְרִים עוֹד,
אֵין עוֹד סִמַּן בְּרָכָה.

אֵין זֹאת כִּי-אִם זֹאת הַנְּשָׁמָה,
זֹאת הַטְּהוֹרָה, זֹאת הָרָמָה,
לָהּ אֵין-דֵּי הֶחֳמָרִים
שֶׁלִּקַּטְנוּ עַד-הַיּוֹם,
אוֹיָה! אוֹיָה! עַד הַיּוֹם
מִן-כָּל-הָעֲבָרִים.

אֵין-דֵּי נִשְׂגָּב, אֵין-דֵּי מַעֲלָה,
אֵין-דֵּי יָפֶה עוֹד וְנַעֲלֶה,
אֵין-דֵּי זִו וְאוֹרָה;
גַּם אֲנָחָה אוּלַי אֵין עוֹד,
אוֹיָה! אוֹיָה! אוּלַי אֵין עוֹד,
צְרוּפָה זוּ וּטְהוֹרָה".

וּמַלְאָכִים, שִׁבְעָה כְרוּבִים,
נָשׂאוּ קוֹלָם, קוֹל עֲזוּבִים,
קוֹל נְהִי וָשִׂיחַ –
וְעַד הַיּוֹם לֹא שָׁלְמָה עוֹד,
אוֹיָה! אוֹיָה! שָׁלְמָה עוֹד
נִשְׁמַת הַמָּשִׁיחַ!

I 🔗
מול הירדן שם בית חרש
חרש ברזל קל כפרש
עושה שם מלאכתו
במפוח מלהיב הוא
פח פח פח פח מלהיב הוא
אש עד תבער תחתו

על הסדן ברזל בוער
אדום כולו הוא וסוער
זועף ומפעפע
אז הקורנס מכה בו
הוק הוק הוק הוק מכה בו
רודד ומרקע

הך הנפח הך ונטפו
טיפות שביבי אש ושטפו
נחלי ים ניצוצים
מן הפטיש יוצא גץ
עוף עוף עוף עוף יוצא גץ
אחריו גיצים יוצאים

מה פה חרש עושה אתה
עושה פה אנוכי עתה
מכין ומניח
פרסת ברזל זאת בשביל
הידד הידד זאת בשביל
סוסו של משיח

II 🔗
מול הירדן שם בית אורג
אורג יושב שם וסורג
שתי וערב יחדו
את הכרכד שובט הוא
קיש קיש קיש קיש שובט הוא
עם הארג תחתיו

מן המנור חוטים יוצאים
במסכת הם נפוצים
ובבדים עוברים
אז האורג דורך בם
דיק דק דיק דק דורך בם
ואיש אל אחיו חוברים

ובחיפזון רב וחזק
חיש כברק קל כבזק
כף האורגים רוקדה
אחת פה ואחת כה
פיף פף פיף פף אחת כה
ועין האמן שוקדה

מה פה אורג עושה אתה
עושה פה אנוכי עתה
מכין ומניח
אפוד משי זה בשביל
הידד הידד זה בשביל
אדוני המשיח

III 🔗
מול הירדן בין השקמה
יושב איש בבית הרקמה
נטוי על מלאכתו
על הבד על גב הכן
חיש חש חיש חש על גב הכן
רוקם הוא במחטו

בד וחבלי בוץ תפארה
ומקלעת שש יקרה
עם הדר ארגמן
את כל אלה רוקם הוא
ריק ריק ריק ריק רוקם הוא
עושה מעשה אמן

ומקלעת ציצי פטורים
עם שושנים בציורים
אטון רך ופקעים
את כל אלה נותן הוא
פיק פיק פיק פיק נותן הוא
על הבד בקלעים

מה פה רוקם עושה אתה
עושה פה אנוכי עתה
מכין ומניח
דגל יקר זה בשביל
הידד הידד זה בשביל
מלך המשיח

IV 🔗
בשמיים שבעה כרובים
דום כחלומות חיש כזבובים
עושים את המלאכה
לפני כס הכבוד הם
הידד הידד כבוד הם
עומדים במערכה

את כל נשגב את כל נעלה
את כל יפה את כל מעלה
את כל טוב וטהור
את כל אלה לוקחים הם
הידד הידד לוקחים הם
ואת כל זיו ומאור

את כל חמלה על החלש
שבמכאוביו דום יתפלש
את כל זאת הם לוקחים
את כל חנינה את כל רוך
הידד הידד את כל רוך
ובמרקחת רוקחים

מה פה כרובים אתם עושים
את כל אל אנחנו נושאים
נכין אף נניח
ואת הנשמה נעשה כה
הידד הידד נעשה כה
בעבור המשיח

אולם רזי רזי לנו
כל העובדים סביב לנו
כילו כבר המלאכה
רק אנחנו פוגרים עוד
אויה אויה פוגרים עוד
אין עוד סימן ברכה

אין זאת כי אם זאת הנשמה
זאת הטהורה זאת הרמה
לה אין די החומרים
שליקטנו עד היום
אויה אויה עד היום
מן כל העברים

אין די נשגב אין די מעלה
אין די יפה עוד ונעלה
אין די זיו ואורה
גם אנחה אולי אין עוד
אויה אויה אולי אין עוד
צרופה זו וטהורה

ומלאכים שבעה כרובים
נשאו קולם קול עזובים
קול נהי ושיח
ועד היום לא שלמה עוד
אויה אויה שלמה עוד
נשמת המשיח




 פרטים נוספים

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

חנה רוגובוי 
שנת הקלטה: 1997
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:06:13).

הקלטת המקור נעשתה על קלטות של משיבון אלקטרוני.

שרה תחילה את הבית האחרון ואז את הקטע "רק אנחנו..." מתוך חלק 4 [IV].


על השיר

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.




עדכון אחרון: 27.08.2023 18:57:22


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: