הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
אלף-בית

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מרק ורשבסקי
תרגום/נוסח עברי: פסח קפלן
לחן: מרק ורשבסקי
שנת כתיבה: 1901/עברית 1905
שנת הלחנה: 1901

חֶדֶר קָטֹן, צַר וְחָמִים,
וְעַל הַכִּירָה אֵשׁ;
שָׁם הָרַבִּי לְתַלְמִידָיו
מוֹרֶה אָלֶף-בֵּית.

אֶת תּוֹרָתִי, יַלְדֵי חֶמֶד,
שִׁמְעוּ, זִכְרוּ-נָא;
שְׁנוּ, יְלָדִים וַחֲזֹרוּ:
קָמָץ-אָלֶף – אָ!

שִׂימוּ עַיִן, הַטּוּ אֹזֶן
אֶל הַכָּתוּב פֹּה;
מִי שֶׁיִּקְרָא מַהֵר עִבְרִית,
דֶּגֶל אֶתֵּן לוֹ.

אֶת תּוֹרָתִי...

אַל נָא תִּירְאוּ, אִם בִּתְחִלָּה
יִקְשֶׁה זֶה מְאוֹד;
אַשְׁרֵי מִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה,
מַה לִּיהוּדִי עוֹד?

אֶת תּוֹרָתִי...

עֵת תַּזְקִינוּ אַף תָּבִינוּ
בָּאוֹתִיּוֹת שָׁם,
תִּרְאוּ כַּמָּה דְּמָעוֹת תּוֹכָן,
וְכַמָּה נַחֲלֵי דָּם.

אֶת תּוֹרָתִי...

וְעֵת בַּגָּלוּת תִּשְּׂאוּ עֻלְּכֶם,
אַף תֵּאָנְחוּ מַר;
בָּאוֹתִיּוֹת אָז תְּבַקְּשׁוּ
נֹחַם מִכָּל צַר.

אֶת תּוֹרָתִי...
האלף-בית

חדר קטון, צר וחמים,
ועל הכירה אש;
שם הרבי לתלמידיו
מורה אלף-בית.

את תורתי, ילדי חמד,
שמעו, זכרו-נא;
שנו, ילדים וחזורו:
קמץ-אלף – א!

שימו עין, הטו אוזן
אל הכתוב פוה;
מי שיקרא מהר עברית,
דגל אתן לו.

את תורתי...

אל נא תיראו, אם בתחילה
יקשה זה מאוד;
אשרי מי שלמד תורה,
מה ליהודי עוד?

את תורתי...

עת תזקינו אף תבינו
באותיות שם,
תראו כמה דמעות תוכן,
וכמה נחלי דם.

את תורתי...

ועת בגלות תשאו עולכם,
אף תאנחו מר;
באותיות אז תבקשו
נוחם מכל צר.

את תורתי...


 פרטים נוספים
ביצוע: יעל אילת
עיבוד: יעל אילת
שנת הקלטה: 17.9.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: לא ידוע
שנת הקלטה: 1948
מקור: אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית

המבצע הוא ילד השר את הבית השני בלבד.

על השיר

לפי דוד אסף במאמרו "'קטן וחמים? - השיר 'אויפן פירפעטשיק' והשינוי בדימויו של החדר", בתוך: החדר: מחקרים, תעודות, פרקי ספרות וזכרונות" (עורכים עמנואל אטקס ודוד אסף, עורך משנה אוריאל גלמן), הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2010, עמ' 111 - 132:

השיר היידי המקורי נדפס לראשונה בשנת 1901 בספרו של מרק ורשבסקי "יידישע פאלקסלידער מיט נאטן" (שירי עם יהודיים עם תווים); "התרגום העברי הראשון לשיר נדפס לראשונה בשנת 1905 בהעלמת שם המתרגם בשירונו של נוח פינס "הזמיר" (ורשה, תרס"ה, עמ' 154 - 155), והוא מעשה ידיו של הסופר והעיתונאי פסח קפלן. התרגום של שני הבתים האחרונים נוסף מאוחר יותר והופיע לראשונה בספרו של פסח קפלן "ספר הזמירות" (ורשה, תרע"ג, עמ' 115). קפלן עצמו הכינס כמה שינויים בין תרגום לתרגום.

מאיר נוי בספרו "אותיות האלף בית מספרות ומזמרות ביידיש ובעברית" מביא גם לחן נוסף מאוחר יותר של יהואש הירשברג תרגומים חלופיים של מנשה גפן, יוסף כהן צדק, ח"ב איילון-ברניק ודן אלמגור, לצד תרגום אחד לגרמנית וארבעה לאנגלית.

ראו את השיר גם בתרגום חיים אריה חזן: "האלף בית", וכן עוד באותו לחן: "מרחב שדה וירק עצים" ו"צריף פשוט ודל".

ראו תווים של השיר היידי אויפן פריפצ'יק - כאן.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

גן, בית-ספר, לימודים   שירים מתורגמים   השפה העברית  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם