הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
בארץ הצבי

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מיירוניס
עברית: אריה לייב יפה
לחן: צ'סלב (צ'סלובס) ססנאוסקס

פֹּה בְּאֶרֶץ הַצְּבִי, פֹּה בְּמוֹשְׁבוֹת אַחֵינוּ,
פֹּה חַיִּים חֲדָשִׁים יִפְרָחוּ,
פֹּה שִׁירַת הָאִכָּר, שִׁיר דְּרוֹר וּמֶרְחַב-יָה
תְּצַלְצֵל בָּאָחוּ.

תְּצַלְצֵל שְׂפָתֵנוּ כְּפַעֲמוֹן הַכֶּסֶף
וּכְשִׁירַת הַזָּמִיר.
בֵּין חַגְוֵי הַסְּלָעִים הַגְּבוֹהִים, הָרָמִים
קוֹל נִפְלָא וְטָמִיר.

לָהּ יַעַן הַלְּבָנוֹן בַּאֲרָזָיו הָרָמִים
וְיֶהֱמוּ בְּקוֹל מֵי-כִנֶּרֶת.
גַּם רֶדֶת הַטַּל מֵעַל חֶרְמוֹן תִּשָּׁמַע,
עֵת יִזְרַח שָׁם חֶרֶס.

תְּצַלְצֵל שְׂפָתֵנוּ כְּפַעֲמוֹן הַכֶּסֶף
וּכְשִׁירַת הַזָּמִיר.
בֵּין חַגְוֵי הַסְּלָעִים הַגְּבוֹהִים, הָרָמִים
קוֹל נִפְלָא וְטָמִיר.

וְזַעַף הַיָּם וְהִתְלַחֲשׁוּת הַיַּעַר
וְהָגוּת שֶׁל יוֹנָה הוֹמִיָּה
יִתְלַכְּדוּ לְשִׁירָה נִפְלָאָה וּנְעִימָה –
לְשִׁירַת הַתְּחִיָּה.

תְּצַלְצֵל שְׂפָתֵנוּ כְּפַעֲמוֹן הַכֶּסֶף
וּכְשִׁירַת הַזָּמִיר.
בֵּין חַגְוֵי הַסְּלָעִים הַגְּבוֹהִים, הָרָמִים
קוֹל נִפְלָא וְטָמִיר.
פה בארץ הצבי, פה במושבות אחינו,
פה חיים חדשים יפרחו,
פה שירת האיכר, שיר דרור ומרחב-יה
תצלצל באחו.

תצלצל שפתנו כפעמון הכסף
וכשירת הזמיר.
בין חגווי הסלעים הגבוהים, הרמים
קול נפלא וטמיר.

לה יען הלבנון בארזיו הרמים
ויהמו בקול מי-כינרת.
גם רדת הטל מעל חרמון תישמע,
עת יזרח שם חרס.

תצלצל שפתנו כפעמון הכסף
וכשירת הזמיר.
בין חגווי הסלעים הגבוהים, הרמים
קול נפלא וטמיר.

וזעף הים והתלחשות היער
והגות של יונה הומייה
יתלכדו לשירה נפלאה ונעימה –
לשירת התחייה.

תצלצל שפתנו כפעמון הכסף
וכשירת הזמיר.
בין חגווי הסלעים הגבוהים, הרמים
קול נפלא וטמיר.


 פרטים נוספים


מתוך "פנקסי"

שָׁם בְּאֶרֶץ הַצְּבִי...
[כל פעם "שם" במקום "פה"]
שם בארץ הצבי...
[כל פעם "שם" במקום "פה"]


 פרטים נוספים


הנוסח המקורי

בְּאֶרֶץ הַצְּבִי שָׁמָּה מוֹשְׁבוֹת אַחֵינוּ
שָׁם חַיִּים חֲדָשִׁים יִפְרָחוּ
שָׁם שִׁירַת הָאִכָּר, שִׁיר דְּרוֹר וּמֶרְחָב-יָהּ
תְּצַלְצֵל בָּאָחוּ

תְּצַלְצֵל שְׂפָתֵנוּ כְּפַעֲמוֹן הַכֶּסֶף
נְעִימָה כְּשִׁירַת הַזָּמִיר
מֵחַגְוֵי הַסְּלָעִים הַגְּבוֹהִים לָהּ יַעַן
קוֹל נִפְלָא וְטָמִיר

לָהּ יַעַן הַלְּבָנוֹן בַּאֲרָזָיו הָרָמִים
וְיַחֲסוּ בְּקוֹל מֵי כִּנֶּרֶת
גַּם רֶדֶת הַטַּל מֵהַר חֶרְמוֹן תִּשָּׁמַע
עֵת יִזְרַח שָׁם חֶרֶס

יִתְגָּעֵשׁ וְיַכֶּה עַל גְּדוֹתָיו הַגְּבוֹהוֹת
בְּקֶצֶף הַיָּם בַּמֶּרְחַקִּים
וְשׁוֹטֵף הַיַּרְדֵּן, יִתְלַחֲשׁוּ וִיפַכּוּ
הַמַּיִם הַזַּכִּים

צִפֳּרִים בְּצִפְצוּף וּבְשִׁירָה עַלִּיזָה
מִמֶּרְחָק לְקַנֵּן תָּבוֹאנָה
וְעַל גּוֹזָלֶיהָ תִּתְרַפֵּק בְּאַהֲבָה
הוֹמִיָּה הַיּוֹנָה

וּבְלַחַשׁ הַיְּקוּם וּבְאַלְפֵי הַקּוֹלוֹת
וּבְהֶמְיַת הַיַּעַר בִּדְמָמָה
קוֹל נִשְׁמָע בָּרָמָה, קוֹל אַדִּיר וְנָעִים
מְבַשֵּׂר נֶחָמָה

וְזַעַף הַיָּם וְהִתְלַחֲשׁוּת הַיַּעַר
וְהָגוּת שֶׁל יוֹנָה הוֹמִיָּה
יִתְלַכְּדוּ לְשִׁירָה נִפְלָאָה וּנְעִימָה
לְשִׁירַת הַתְּחִיָּה
בארץ הצבי שמה מושבות אחינו
שם חיים חדשים יפרחו
שם שירת האיכר, שיר דרור ומרחביה
תצלצל באחו

תצלצל שפתנו כפעמון הכסף
נעימה כשירת הזמיר
מחגווי הסלעים הגבוהים לה יען
קול נפלא וטמיר

לה יען הלבנון בארזיו הרמים
ויחסו בקול מי כינרת
גם רדת הטל מהר חרמון תשמע
עת יזרח שם חרס

יתגעש ויכה על גדותיו הגבוהות
בקצף הים במרחקים
ושוטף הירדן, יתלחשו ויפכו
המים הזכים

ציפורים בצפצוף ובשירה עליזה
ממרחק לקנן תבואנה
ועל גוזליה תתרפק באהבה
הומיה היונה

ובלחש היקום ובאלפי הקולות
ובהמיית היער בדממה
קול נשמע ברמה, קול אדיר ונעים
מבשר נחמה

וזעף הים והתלחשות היער
והגות של יונה הומיה
יתלכדו לשירה נפלאה ונעימה
לשירת התחיה


מילים בשפת המקור (ליטאית)

Kur bėga Šešupė (במקום שנחפז ססופה)

Kur bėga Šešupė, kur Nemunas teka,
Tai mūsų tėvynė, graži Lietuva;
Čia broliai artojai lietuviškai šneka,
Čia skamba po kaimus Birutės daina.
Bėkit, bėkit, mūsų upės, į marias giliausias!
Ir skambėkit, mūsų dainos, po šalis plačiausias!

Kur rausta žemčiūgai, kur rūtos žaliuoja
Ir mūsų sesučių dabina kasas,
Kur sode raiboji gegutė kukuoja,
Ten mūsų sodybas keleivis atras.
Kur žemčiūgai, žalios rūtos, kur raiba gegutė,
Ten tėvynė, ten sodybos, ten sena močiutė.

Ar giedros išaušta pavasario dienos,
Ar krinta po dalgiu žvangučiai lankos,
Ar dreba nuo šalčio apleistos rugienos, -
Mums savo tėvynė graži visados.
Ar pavasaris išaušta, ar kaitri rugpjūtė,
Tu gražiausia, maloniausia, Lietuva-matute!

Ar šviečia mums saulė, ar orai aptemę,
Tu mūsų brangiausia prabočių šalis!
Čia prakaitu mūsų aplaistyta žemė,
Čia tiek atminimų atranda širdis!
Ar laiminga, ar varguose, visados tu miela,
Atminimais taip turtinga ir brangi kaip siela!

Čia Vytautas didis garsiai viešpatavo,
Ties Žalgiriu priešus nuveikęs piktus;
Čia bočiai už laisvę tiek amžių kariavo;
Čia mūsų tėvynė ir buvo, ir bus.
Čia kur Vytautas Didysis mus ir Vilnių gynė,
Bus per amžius, kaip ir buvus, Lietuvos tėvynė!

Apsaugok, Aukščiausis, tą mylimą šalį,
Kur mūsų sodybos, kur bočių kapai!
Juk tėviška Tavo malonė daug gali!
Mes Tavo per amžius suvargę vaikai.
Neapleisk, Aukščiausis, mūsų ir brangios tėvynės,
Maloningas ir galingas per visas gadynes!


 פרטים נוספים
ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2009
נכלל בתקליטור: ציון חמדתי


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זמרשת

מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
 

על השיר

השיר "בארץ הצבי" נכתב בהשראת השיר הליטאי Kur bėga Šešupė ("במקום שם נחפז שֶׁשׁוּפֶּה") מאת מיירוניס, גדול משוררי ליטא. שֶׁשׁוּפֶּה הוא נהר בליטא.

הטקסט העברי נדפס בתאריך ט"ו בכסלו תרנ"ח (10.12.1897) בשני עיתונים ירושלמיים שונים, "הצבי" ו"השקפה", ונכתב בהם כי השיר חובר בהיידלברג.

את עיקרי דבריו של אליהו הכהן מביא מיכאל קוכמן:

מחבר השיר אריה לייב יפה נולד בליטא ב-1876, מנעוריו היה פעיל ציוני וכבר ב-1897 היה ציר בקונגרס הציוני הראשון שכינס הרצל בבאזל. בימי הקונגרס כתב גם את שירו "בארץ הצבי" בו סיפר על המושבות בארץ ישראל ועל תחיית הלשון העברית.

את מילות השיר חיבר בהתאם למנגינת שיר ליטאי לאומי שמילותיו נכתבו על ידי מיירוניס, גדול משוררי ליטא, המתאר את נופי ליטא ועברה. אם כי לייב יפה כתב שיר עברי עצמאי, הרי שבמספר מקומות ניכר שכתב אותו גם בהשראת רוחו ותכניו הלאומיים של השיר הליטאי. כך למשל מול: "שם במקום הנחל הזורם אל הניימן / שם ארץ אבותינו ליטא היקרה" כותב לייב יפה: "בארץ הצבי שמה במושבות אחינו" ומול "יצלצלו שירינו בכל העולם" כותב לייב יפה: "תצלצל שפתנו כפעמון הכסף".

על תחיית החקלאות והשפה העברית, לרבות תיאור נופי הארץ, ידע לייב יפה לא רק מפי השמועה והעיתונות אלא גם משני סביו שגרו בארץ ישראל ועמדו בקשרי מכתבים עם משפחתו. הוא עצמו עלה ארצה רק ב-1919 והמשיך בפעילותו הציונית עד מותו ב-1948, עקב התקפת לב שפקדה אותו בעת פיצוץ בנייני המוסדות הלאומיים בירושלים, שם שהה כמנהל "קרן היסוד".

במרוצת השנים הושר השיר פחות ופחות. בשנות ה-70 של המאה הקודמת הזכיר אותו חוקר הלשון העברית, ראובן סיוון, במאמר בו תהה על מוצאו. אליהו הכהן שנתקל במאמר כתב לו על תולדות השיר, וסיוון, שכה התלהב מן השיר, הפציר ברשות השידור עד שזו נענתה לו והקליטה את השיר בביצועה של "חבורת רננים" בעיבודו ובניצוחו של גיל אלדמע. בהשפעת השיר אף פרסם סיוון חוברת בשם: "תצלצל שפתנו: סיפור התחדשותה של העברית בארץ ישראל".

האזנה לשיר הליטאי המקורי כאן וגם כאן מגלה כי הלחן מתחיל דומה אבל ההמשך שונה לגמרי והחלק השני פשוט אחר. מכיוון ששני הביצועים הליטאיים זהים, עולה התמיהה אם ההבדלים נובעים משיבושים בגלגול הציוני. האזינו גם לגרסת ביצוע מקהלתית של המקור.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

מילים


מתוך העיתון "השקפה", עמוד מס' 1, ט"ו בכסלו תרנ"ח, 10.12.1897
תגיות

העלייה הראשונה   שירי מולדת   יום העצמאות   לחנים רוסיים   השפה העברית  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם