הקטן
גופן
הגדל
גופן
אילזה פלס (גוטמן)
מחברת
לידה: 14.12.1913
פטירה: 13.5.2003


לגלריית התמונות של אילזה פלס (גוטמן)    
ביוגרפיה

אילזה נולדה בעיר אילמנאוו בגרמניה כבת בכורה להוריה. בהיותה בת 13 נפטר אביה, ואמה האלמנה פרנסה בקושי את ארבעת ילדיה. על אף הקשיים הכלכליים אילזה סיימה בהצלחה את בית הספר התיכון היהודי לבנות בקלן (Köln).

בעת לימודיה בתיכון הצטרפה אילזה לתנועת "השומר הצעיר". בתנועה הייתה אילזה מדריכה נערצת בעלת כריזמה וקסם אישי והצטיינה בארגון חגיגות וחגים. בתנועה הכירה את שמעון פילץ (לימים פלס). שמעון ואילזה היו לזוג ומאוחר יותר נישאו. אע"פ שהיה להם אישור לעלות לישראל כבר בשנת 1934 הם בחרו להישאר בברלין במשך שלוש שנים נוספות, בהן הדריכו בני נוער, הכשירו אותם לעלייה, ושלחו לארץ צעירים רבים שניצלו מזרועות הנאצים. בשנת 1937 עלו אילזה ושמעון ארצה.

בשנת 1939 באחד במאי היו אילזה ושמעון בין מייסדי קיבוץ דליה, מאחרוני הקיבוצים שהוקמו במסגרת יישובי "חומה ומגדל". בחג שבועות בשנת 1944, לכבוד חגיגות חמש שנים לדליה, כתבה אילזה את השיר "בוא דודי" (ר' פרטים על נסיבות כתיבת השיר בדף השיר - זֶמֶרֶשֶׁת).

בשנים הבאות המשיכה אילזה לכתוב. היא כתבה פזמונים למסיבות בקיבוץ דליה וכתבה סיפורים קצרים שאחדים פורסמו בחוברות "משמר לילדים".

אילזה הייתה שנים רבות מורה ומחנכת בבית ספר בקיבוץ דליה ופעילה במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי. בגיל חמישים היא התחילה לרכז קורסים למטפלות בסמינר "אורנים" ועשתה זאת בהצלחה רבה עד גיל שבעים וחמש. בשנים אלה היא עשתה פעמיים הפסקה בעבודתה ב"אורנים" כאשר חזרה לשרת בקיבוץ בשתי קדנציות כמזכירת הקיבוץ.

אילזה נפטרה בגיל 90 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ דליה ליד שמעון בעלה.
לאילזה ושמעון שלושה ילדים ושמונה נכדים.

את הדברים לעיל כתבה איה סגל, בתהּ האוהבת של אילזה. היא מוסיפה: "ביוני 2011 התחתנה בתי ענת ובמכתב התודה לאורחי החתונה היא ציטטה את מילות השיר 'בוא דודי'."


האזינו לשירי אילזה פלס (גוטמן) ברדיו זמרשת
שירים באתר