שא ראשך צעיר יהודה (לחן גרינשפון)

שָׂא רֹאשְׁךָ צְעִיר יְהוּדָה קוּם מַלֵּא אֶת הַתְּעוּדָה שַׁחְרֵר הָעָם! תּוֹסֵס הַדָּם קוּם כְּבָלָיו נַתֵּק, הָסֵר שַׁחַר בְּקַע, שָׁמָיו הָאֵר בַּחֹשֶׁךְ קָץ! חֲזַק וֶאֱמַץ! עַרְנוּ - צְבָא הָעָם לִצְבֹּא כָּל גִּבּוֹר אֵלֵינוּ בּוֹא הַדָּם הֶחָם לָעָם, לָעָם מַכַּבִּים הָיִינוּ אָז מִפָּנֵינוּ יִרְעַד עָז שׁוּר יְנֻפַּץ! חֲזַק וֶאֱמַץ! בּוּז הַגּוֹלָה גֹל נָגֹל! דּוֹר בָּרִיא יִגְדַּל, יִדְגֹּל אָחוּד וָתָם חֲלוּץ הָעָם! סֶלַע הָר וּנְקִיק כָּל גָיא עוּר, חֲיֵה כִּי קָם עַם חָי וּפֹה נִקְבַּץ חֲזַק וֶאֱמַץ! דּוֹר יוֹצֵר, קוּם בְּרָא הַבְרֵא עֹז הָיָה הַחְיֵה וְגֵא שָא נֵס הָעָם הַקָּם, הַקָּם רוּם נָרוּם עִם רוּם תְּעוּדָה חֹפֶש עָם, תְּחִיַּת יְהוּדָה עִם שַׁחַר צָץ חַזֲק וֶאֱמַץ! שא ראשך צעיר יהודה קום מלא את התעודה שחרר העם תוסס הדם קום כבליו נתק הסר שחר בקע שמיו האר בחושך קץ חזק ואמץ ערנו צבא העם לצבוא כל גיבור אלינו בוא הדם החם לעם לעם מכבים היינו אז מפנינו ירעד עז שור ינופץ חזק ואמץ בוז הגולה גול נגול דור בריא יגדל ידגול אחוד ותם חלוץ העם סלע הר ונקיק כל גיא עור חיה כי קם עם חי ופה נקבץ חזק ואמץ דור יוצר קום ברא הברא עוז היה החיה וגא שא נס העם הקם הקם רום נרום עם רום תעודה חופש עם תחיית יהודה עם שחר צץ חזק ואמץ

לשיר מנגינות שונות. בשירונו של סילמן "לכו נרננה" (תרפ"ח 1928) רשום כי "לשיר זה נתחברו מנגינות שונות, בהן גם של הפרופ' וינברג (פריז) ושל מר ביאלסקי." לחנים אלה אינם בידינו. על לחן ביאלסקי נשתמרה ידיעה בעיתון "הארץ" מיום 8.1.1924 ולפיה השיר זומר בשכונת בית הכרם בירושלים בעת ביקור קבוצת "הכוח" מווינה בביצוע מקהלה מאוחדת של הגימנסיה ושל בית המדרש למורים.

לחן מזוהה בידי מלחין שפעל כבר בשנות העשרים הוא לחנו של פואה גרינשפון (נדפס עם תווים בשירון משיריו שיצא לאחר מותו, עמ' 79). 

עדות לכך שהשיר זומר בפועל (לא ברור באיזה לחן) היא הכללתו בפנקס השירים הפרטי של עליזה פרידלנד, שם הוא נכתב תחת הכותרת "שיר המכבים".  הפנקס נפתח בשנת 1919 וככל הנראה תיעוד השיר שם הוא המקור המוקדם ביותר לשיר.

לכבוד המכבייה הראשונה (1932) נדפס השיר בנוסח לקול ופסנתר בלחן חדש מאת גבריאל גראד תחת השם "המנון המכבי". (ראו ידיעה בעיתון "דבר" מיום 22.3.1932). ואולם, מאחר ולשיר מקורות מוקדמים יותר מתברר שאף שסילמן הוא הוגה השם "מכבייה", הטקסט לשיר הזה לא נכתב מלכתחילה עבור המכביה. 

לחנים נוספים כתבו לשיר דוד זהבי (רק לבית הראשון, בשירון "מזמור לדוד" רשום כמחבר המילים בשוגג דוד לויטס; שלא כרוב לחני זהבי, הלחן אינו מתוארך) ואברהם דיאמנט.

מקור: "פואה גרינשפון: שירים", חלילית, 1975, עמוד 79