אלי גיל

רֹנּוּ גִּיל זֶה נֵר אֱלוֹהַּ שִׁיר מִזְמוֹר לִקְרַאת חֶדְוָה! בִּלְבָבוֹת שְׁכוּרֵי-שַׁלְהֶבֶת נִתְיַצֵּב עַל סַף נָוָהּ. יַד קְסָמֶיהָ מְאַחֶדֶת אֶת אֲשֶׁר הַחֹק יַפְרִיד; כָּל בְּנֵי-אָדָם אַחִים הֵם בַּאֲשֶׁר כְּנָפָהּ תַּמְרִיא. מִי אֲשֶׁר הִשְׂכִּיל בָּאָרֶץ לְחָבֵר חָבֵר הֱיוֹת; מִי יִמְצָא רַעְיָה אוֹהֶבֶת – יִתְמַזֵּג בְּמִצְהָלוֹת! בֵּין אִם גַּם אַחַת רַק נֶפֶשׁ לְנַפְשׁוֹ קָנָה – יִשְׂמַח, אַךְ אֲשֶׁר יֶחְסַר כָּל אֵלֶּה יֵשְׂט הַצִּדָּה, יִתְיַפַּח!רונו גיל זה נר אלוה שיר מזמור לקראת חדווה. בלבבות שכורי שלהבת נתייצב על סף נווה. יד קסמיה מאחדת את אשר החוק יפריד. כל בני אדם אחים הם באשר כנפה תמריא. מי אשר השכיל בארץ לחבר חבר היות; מי ימצא רעיה אוהבת – יתמזג במצהלות! בין אם גם אחת רק נפש לנפשו קנה ישמח אך אשר יחסר כל אלה ישט הצדה, יתייפח.

הלחן מופיע במקור ב"אודה לשמחה" ("Ode to Joy") (בגרמנית: "Ode an die Freude"), לתזמורת ומקהלה, הכלולה בפרק הרביעי והאחרון של הסימפוניה התשיעית של בטהובן. לחן ה"אודה לשמחה" משמש גם כהמנון האיחוד האירופי. צפו בתווים למקהלה באתר IMSLP 

בקונצרט התזמורת הפילהרמונית הישראלית לכבוד עשור למדינת ישראל, שהתקיים בשנת 1958 (מנצח: רפאל קובליק) שרו הסולנים והמקהלה הפילהרמונית ת"א את כל הטקסט בעברית, בתרגום זה של א. אשמן.

נוסחים עבריים נוספים:

• שיר העמק (זה הזמן עשה אלוה), טקסט עם זיקה קלושה לטקסט המקורי
• השמחה ("שמחה את נוצרת בעדן")
• אל השמחה ("את, שמחה, ניצוץ של מעלה"), תרגומו של אפרים דרור
• אחים ("לבנים שחורים חומים הם"), תרגומו של משה סחר לנוסח יידי של יצחק לייבוש פרץ
• אפילוג ("הנה פה נועדנו יחד") מתוך סמינר הקומונות בגבת (1943), ללא זיקה לטקסט המקורי
• הכה שאול באלפיו (מתוך מחזה דוד וגוליית), ללא זיקה לטקסט המקור
• האדמה בוערת (עמי שביט, 1973), ללא זיקה לטקסט המקור
• שיר של אחווה (להקת פיקוד מרכז, 1975)
• יום יבוא יזרח אור
• ארוחה בצורות (מתוך "קוקומלון" בערוץ לולי)

ותיקי הגבעטרון שרים בפעמה רביעית של תיבה 14 רבע. במקור מאת בטהובן יש שתי שמיניות.