פַּעַם וְעוֹד! שֶׁלַח וָאֵת, רֶסֶן וָרֶגֶב חוֹבְקוֹת הַיָּדַיִם. שַׁחַר – הָאוֹת, אֹפֶל – הָעֵד: סֶלַע וָהַר יְתוֹמִים הֵם עֲדַיִן... לַיְלָה – אֻכָּף, יוֹם – מַחְרֵשׁוֹת זֶה הוּא הַקָּו, זֶה הוּא הָאוֹת! לֹא גַּלְמוּדָה אַתְּ, אַרְצִי הַיּוֹקֶדֶת. זֹהַר קָסַמְתְּ לִי בְּעֹל מִתְפָּרֵק. אָנוּ הָפַכְנוּ אוֹתָךְ לְמוֹלֶדֶת: מֶסְחָה, תֵּל עָדָשׁ, תֵּל חַי, שֵׁיח' אַבְּרֵק. אֹמֶץ נִצָּב, מֹרֶךְ כָּרוּת – זֶהוּ הַצַּו, זֹאת הִיא חֵרוּת. הֶרָה! – עַל הַר, גֵּא וּמַחֲרִישׁ, דּוֹר מִתְבּוֹסֵס בֶּעָמָל, הַעְפִּילָה! שַׁעַט מִשְׁמָר, תֶּלֶם חָרִישׁ, זְרַע בִּדְרָכִים מִשְּׁמָמָה הֶאֱבִילוּ. אֹמֶן בַּנִּיר, עַיִן בַּלֵּיל – זֶה הוּא הַשִּׁיר, זֶה הַהַלֵּל! לָךְ, אַדְמָתִי הַחַמָּה, הַמְּבֹרֶכֶת (לוּ גַּם אַרְוֶה צִמְאוֹנֵךְ בְּדָמִי), עֵת קְרִיאָתִי בְּמוֹתָהּ מְחַיֶּכֶת לַיְלָה יַבְקִיעַ תּוֹךְ זֶמֶם וּדְמִי. שֶׁבַע לִבְנוֹת, פַּעַם לָמוּת – זֶה הוּא הָאוֹת, זֶה הַיִּעוּד! שיר של זייד (פעם ועוד) מילים: אלכסנדר פן לחן:מרדכי זעירא פעם ועוד! שלח ואת, רסן ורגב חובקות ידים, שחר האות, אפל העד, סלע והר יתומים עדיין לילה אכף, יום מחרשות: זה הוא הקו, זה הוא האות! לא גלמודה את, ארצי היוקדת, זהר קסמת לי בעל מתפרק, אנו הפכנו אותך למולדת: מסחה, תל עדש, תל חי, שיך אברק. אמץ נצב, מרך כרות זה הוא הצו, זאת היא חרות. הרה! על הר, גא ומחריש, דור מתבוסס בעמל, העפילה! שעט משמר, תלם חריש, זרע בדרכים משממה האבילו. אמן בניר, עין בליל זה הוא השיר, זה ההלל! לך, אדמתי החמה, המברכת (לו גם ארוה צמאונך בדמי), עת קריאתי במותה מחיכת לילה יבקיע תוך זמם ודמי. שבע לבנות, פעם למות זה הוא האות, זה היעוד!