רחל עזריה מספרת:
רבינוב הוזמן לבקר בקיבוץ גינוסר. לפנות ערב יצא לטייל לכיוון ואדי חמאם שכשמו כן הוא – ואדי היונים – וחזה במאות יונים עפות חזרה לקִנן. כשחזר מטיולו כבר ירדה השבת ובקיבוץ קיבלוה בשירים. הביקור נחרט בזכרונו וכשחזר לקיבוצו כתב את השיר "ירדה השבת".
מתוך הספר "פרקי חיי - זכרונות שנכתבו בערוב ימי" מאת אליהו וגר (עמ' 34):
[...] בגבת פגשתי את ברכה רבינוב, מורה לטבע [...] משנודע לה שאני בגינוסר מסרה לי את שירו של יהושע רבינוב בעלה, "ירדה השבת אל בקעת גינוסר", עוד טרם הודפס בספר שיריו. בשובי לגינוסר שלחתי את השיר לדוד זהבי בנען והצעתי לו לחבר מנגינה לשיר. בשנת 1946 יצא לאור ספרו של יהושע רבינוב ובו בזמן פורסמה המנגינה של דוד זהבי, והשיר הפך ל"המנון" בקרב חברי ובני גינוסר.
ומוסיף בנו של אליהו, יצחק (צחי/צחיק) גור (וגר): "צירוף מקרים: הייתי חברהּ לגן הילדים של הזמרת לעתיד דפנה ארמוני ששרה (בביצוע נפלא) את ירדה השבת..."
ביצועים נוספים:
ראו את השיר גם בלחן משה לב.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 20.11.2021 08:32:39
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם