שיר אנטי-חסידי שהותאם לניגון חסידי. מספר קנ"א (151) בניגוני חב"ד (נדפס בכרך א' של ספר הניגונים של זלמנוב במדור "ניגוני שמחה", עמ' 131). הלחן נדפס בשירונים לא-חב"דיים רבים בשמות שונים: "הורה" (הורה 17 ב"משירי העלייה השנייה", עמ' 42; הורה 4 ב"מכבי לידרבוך", עמ' 71), "ניגון שמחה" (שירו לה' בעריכת חיים קירש, עמ' 52) ו"ניגון אין קץ" (שירים וריקודי עם בעריכת חיים קירש, חוברת 7, עמ' 9). הלחן נדפס גם ללא שמות במקומות נוספים ("מזמרת הארץ" בעריכת רוזובסקי, שיר מס' 53; "שירי ארץ ישראל" בעריכת שנברג, ניגון מס' XXXIII, עמ' 199). האתנומוזיקולוג יעקב מזור מעיד כי הניגון זומר (ללא מילים) בפי זקני יפעת שנמנו עם מייסדי גבת.
יואל אנגל כלל את הניגון (בלי מילים) בעיבוד לקול ופסנתר בשם ניגון-איצ'ה ובגרמנית Ijes Weise כשיר מס' 2 בתוך המחזור "ילדי שדה" אופוס 36.
בלחן החסידי חוזרות שתי השורות הפותחות פעמיים (כך לפי רוב השירונים דלעיל), בעוד שבשיר ה"חילוני" (על-פי גרסאות הטקסט והביצועים שבידינו) יש חזרה רק על השורה השנייה ("למה שמספר רבנו הקדוש"). ב"שירי ארץ ישראל" אין חזרה על הפראזה האחרונה של הניגון, בניגוד לגרסאות של רוב השירונים האחרים.
החלק האמצעי בלחן המקורי הוא במז'ור (כך ב"אוצר נגינות ישראל", אצל אנגל וגם בהקלטה מאוסף סטונהיל) ואילו בהקלטות המאוחרות יותר מושר החלק האמצעי במינור.
גידי יהלום מעיד כי השיר כנראה זומר תחילה בְּגרסה שאִזכרה את כצלנסון וכי ייתכן שהשיר זומר עוד בסוף שנות ה-20 או בתחילת שנות ה-30, שכן אמו מרים יהלום (ילידת 1911) הכירה את השיר בצעירותה.
עוד על השיר:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
מתוך: "ספר המועדים" כרך ו'
מתוך "אוצר נגינות ישראל" בעריכת אברהם צבי אידלזון, כרך 10: ניגונים חסידיים
עדכון אחרון: 09.05.2022 17:47:46
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם