צור משלו אכלנו (לחן אברהם הכהן מקאליסק)

צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר אֲדֹנָי. הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ רוֹעֵנוּ אָבִינוּ אָכַלְנוּ אֶת לַחְמוֹ וְיֵינוֹ שָׁתִינוּ עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ וּנְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ אָמַרְנוּ וְעָנִינוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּאֲדֹנָי.צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר השם הזן את עולמו רוענו אבינו אכלנו את לחמו ויינו שתינו על כן נודה לשמו ונהללו בפינו אמרנו וענינו אין קדוש כשם

ראו את "צור משלו אכלנו" בלחן עממי ספרדי-יהודי 1 ושם עוד פירוט והפניות.

צפו בריקוד העם ללחן הנוכחי ("צור חסידי") - לימוד הצעדים ואז (החל מתזמון 1:38) הריקוד לצלילי ביצוע שלמה ניצן ונירה רבינוביץ'.

הלחן הנוכחי נדפס במקורות רבים. מאיר שמעון גשורי מזהה את המלחין ללא פרטים נוספים ב"ספר השבת" (משם מובאים אצלנו תווים להלן; כנראה החל מהמהדורה השנייה [תרצ"ח]) וכן בספרו "הניגון והריקוד בחסידות" (בעמ' 146 מובאים תווים זהים). כמו כן, נדפס הלחן במקורות הבאים: "הבה נשירה" (גרמניה 1935); האוסף של יהויכין סטוצ'בסקי שכלל אותו בספרו "פולקלור מוזיקלי של יהודי מזרח אירופה" (עמ' 59). ונדפס גם כשיר מס' 37 בכרך השני של האסופה Songs of the Chassidim בעריכת Velvel Pasternak וכן באוסף של אורי שרביט "ניגוני חסידים מגליציה", קטע מס' 4, ובאוסף החסידי של נחמיה וינבר, פריט 33. בנוסף, נכלל באנתולוגיה של חזנות ספרדית, כרך 10, פריט 15, כ"נוסח קהיר" (כלומר מפי אינפורמנט שעלה מקהיר). הכרך נערך אחרי מותו של יצחק לוי, והעורכים כנראה לא זיהוי שהשתרבב לשם ניגון חסידי אשכנזי. 

מוסיף חוקר הניגונים החסידיים יעקב מזור:

אצל חסידים, ניגון זה אינו מוכר כריקוד. דודי ר ' מנדל בריכטא תמיד שר אותו בטמפו מתון עם המילים "צור משלו", דבר שכנראה היה מקובל אצל חסידים. משם נלקח והיה לניגון ריקוד ישראל תוך שינוי במבנה: במקום א-ב-ג-ב, בביצוע המלווה את הריקוד שרים א-ג-ב.

הן מרסל לאנג והן נירה עדי שרים 'השם' במקום אֲדֹנָי.

מקור: "The Hassidic Dance Niggun: A Study Collection and its Classificatory Analysis", Yuval, 1974, עמוד 187

מקור: "ספר השבת : פרשת השבת, ערכה גילוייה והשפעתה בחיי עם ישראל וספרותו מימי קדם ועד היום הזה ", עונג שבת על יד דביר, תרצ"ח/תשט"ז