אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא לְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא וְאַחְרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָאאדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא ואחרי ככלות הכול לבדו ימלוך נורא והוא היה והוא הווה והוא יהיה בתפארה והוא אחד ואין שני להמשילו ולהחבירה בלי ראשית בלי תכלית ולו העוז והמשרה והוא אלי וחי גואלי וצור חבלי ביום צרה והוא ניסי ומנוסי מנת כוסי ביום אקרא בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה ועם רוחי גוויתי אדוני לי ולא אירא

ראו את "אדון עולם" בלחן שמקורו לא ידוע, ושם פרטים נוספים והפניות ללחנים נוספים.

 

עדות לכך שהלחן נקלט בציבור הכללי הוא שנתיבה בן יהודה כללה את הלחן בסיפרה. בעמוד 18 בספר מופיע רק החלק הראשון ללא קטע התפילה (3 חמשות בלבד עד הסימון Fine). 

מקור: "לואי לבנדובסקי (Lewandowski): קול רינה ותפילה", J. Kauffmann, Frankfurt, המאה ה19