שמחה לארצך

שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדויד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו

הטקסט לקוח מהתפילה "ובכן יתקדש שמך", לראש השנה ויום כיפור.

קיבלנו את השיר ממשפחתו של ישעיהו שפירא כלחן שלו. עם זאת, יצחק קרימלובסקי העיר את תשומת לבנו (דצמבר 2025) כי הלחן זהה ללחן המוכר בחסידות מודז'יץ כלחן שחיבר האדמו"ר השני שאול ידידיה אלעזר טאוב ללא מילים. זהו אחד מכמעט 200 ניגונים שנרשמו בתווים בשנת ת"ש (1940) מפי הרב בידי עקיבא דרושמקין שהיה הרשם בתווים של חזני וילנה. התווים נלקחו על ידי הרב לארה"ב. בן-ציון שנקר הקליט כמעט את כל האוסף וסיפר ביידיש על כל ניגון, והקליט את הניגון גם במילים "לא תבושי" שהתאים בעצמו. ביצוע הניגון במילים "לא תבושי" - לצד ניגון אחר לאותן מילים - בתקליט "שבת מלכתא", השני בסדרה "מודז'יץ חי" (במקור בתקליט בשנות השבעים כנראה, ולאחר המרה יצא באופן דיגיטלי בתחילת שנות האלפיים).

הרב טאוב ביקר בארץ ישראל ואולי פגש את ישעיהו שפירא, ואחד מהם למד את הניגון מהשני. ייתכן כי התאמת הניגון למילים "שמחה לארצך" היא מאת שפירא.