מעניין לדעת

מְעַנְיֵן לָדַעַת מִי הֵן הַשָּׁלֹשׁ חַנָּה יוֹנָה אֶסְתֵּר בְּסַךְ הַכֹּל שָׁלֹשׁ פַּעַם בָּאָה חַוָּה וּבְקוֹל דְּבַשׁ חֲרוּבִים אָמְרָה לִי אוּלַי יוֹנָה תִּסְּעִי אֶל הַקְּרוֹבִים שָׁם תָּנוּחִי חֹדֶשׁ תָּשׁוּבִי רַעֲנָנָה אָמַרְתִּי מַה פִּתְאוֹם בְּאֶמְצַע הַשָּׁנָה בְּאֶמְצַע הַשָּׁנָה בֶּאֱמֶת מוּזָר אַךְ לֹא הִתְפַּלֵּאתִי כִּי גַּם עָלַי נִגְזַר אֲנִי הַחֲצוּפָה אֶל מִי אֶסַּע [?] אֶסְתֵּר וּמִפַּרְצוּף כָּמוֹנִי צָרִיךְ לְהִפָּטֵר מִמֵּךְ לְהִפָּטֵר? עֵצָה בְּדוּקָה אַךְ מָה רוֹצָה מִמֶּנִּי חַוָּה הַמְּתֻקָּה וְאַף אָחוֹת נֶאֱמָנָה שֶׁעָלְתָה עַל כֻּלָּנָה פּוּעָה, חַוָּה אֲחָיוֹת שִׁמְעוּ נָא הַסִּיסְמָה הַזֹּאת אֲנִי יְצוּר פָּשׁוּט וְחַנָּה זֶהוּ [?] שְׁמִי בְּסַךְ הַכֹּל שׁוֹתֶקֶת וְהִנֵּה אוּלַי גַּם אַתְּ תִּסְּעִי אֶת כּוֹחֵנוּ נְנַסֶּה וּנְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר אֵרַע בִּשְׁפֵיָה הַפִּנָּה הַיְּפֵהפִיַּה בָּאָה הַמְּנַהֶלֶת בְּסֻכּוֹת וְתַמְצִיא לָנוּ חֻקּוֹת הוֹי מָה רַע מֵאָז הָיָה כִּי רָבְתָה הָאֲנָחָה גִּנּוֹת כְּבִישִׁים הִיא סִדְּרָה - - - - -מעניין לדעת מי הן השלוש חנה יונה אסתר בסך הכל שלוש פעם באה חווה ובקול דבש חרובים אמרה לי אולי יונה תסעי אל הקרובים שם תנוחי חודש תשובי רעננה אמרתי מה פתאום באמצע השנה באמצע השנה באמת מוזר אך לא התפלאתי כי גם עלי נגזר אני החצופה אל מי אסע [?] אסתר ומפרצוף כמוני צריך להיפטר ממך להיפטר? עצה בדוקה אך מה רוצה ממני חווה המתוקה ואף אחות נאמנה שעלתה על כולנה פועה, חווה אחיות שמעו נא הסיסמה הזאת אני יצור פשוט וחנה זהו [?] שמי בסך הכול שותקת והנה אולי גם את תסעי את כוחנו ננסה ונספר המעשה אשר אירע בשפיה הפינה היפהפיה באה המנהלת בסוכות ותמציא לנו חוקות הוי מה רע מאז היה כי רבתה האנחה גינות כבישים היא סידרה - - - - -

שיר מקומי משפיה ששרה לוי-תנאי חיברה בערך בגיל 15 בעודה תלמידה בשפיה, כשנודע לה כשרצו לגרש מהכפר בנות מסוימות. חווה הייתה המנהלת; פועה הנזכרת בסוף הייתה מורה שהייתה מתחנפת למנהלת.

את זיהוי המחברת מסרה חנה רוגבוי. חנה רוגובוי שרה באופן לא מסודר, ואיננו בטוחים בסדר הנכון של הטקסט.

תמר זימנבודה, שאף היא למדה בשפיה, זכרה חלקים מן השיר והיא שרה גם טקסט שאינו מופיע אצל חנה רוגבוי. תמר לא ידעה מה הרקע לשיר, ואמרה שזה שיר ש"הילדים חיברו". לא ברור מדוע בגרסה שלה הנמענת נקראת פעם "יונה" ופעם "חנה זינס". תמר היא שקבעה את שם השיר וקראה לו: "חנה זינס".