בר-יורה

כַּלָּנִית לֹא מַאֲדֶמֶת וְנַרְקִיס לֹא יַלְבִּין - כָּל הָאָרֶץ שׁוֹמֶמֶת בְּאֵין פֶּרַח מַרְנִין. בַּר-יוֹרֶה רַק צָנוּעַ בְּרֹאשׁוֹ הַוְּרַדְרָד מֵאֶתְמוֹל פֹּה יָנוּעַ וְלוֹחֵשׁ בַּמּוֹרָד: "הוֹי, שָׂאוּנִי, כִּי בָאתִי גַּם הַפַּעַם רִאשׁוֹן, קוֹל יוֹרֶה כִּי שָׁמַעְתִּי, לֹא אוּכַל עוֹד לִישֹׁן". כלנית לא מאדמת ונרקיס לא ילבין - כל הארץ שוממת באין פרח מרנין. בר-יורה רק צנוע בראשו הוורדרד מאתמול פה ינוע ולוחש במורד: "הוי, שאוני, כי באתי גם הפעם ראשון, קול יורה כי שמעתי, לא אוכל עוד לישון"

הרצליה רז שרה את השיר באותו לחן בו שרה את "הילד והנרקיס".

לשיר חוברו לחנים מאת: משה רפופורט; אפרים בן חיים.

מתוך: "דבר - מוסף לילדים" כ"א תשרי תרצ"ו  18.10.1935  עמוד 5