לידה: 25.11.1881
פטירה: 18.5.1958
יעקב פיכמן נולד בבלז שבבסרביה ב-1881. כילד למד לימודי קודש, והיה מרבה גם בקריאת ספרות ההשכלה העברית והספרות הרוסית. בגיל ארבע עשרה עזב את ביתו, ובמהלך חייו באירופה היה נודד בין אודסה, ורשה ו-וילנה. בערים אלה פעלו אנשי תרבות יהודים רבים, והן נחשבו למרכזי התרבות היהודית באותה תקופה.
ב-1912 עלה לארץ, וכעבור זמן מה חזר לאירופה בשליחות, שם גם שהה במשך כל תקופת מלחמת העולם הראשונה. הוא המשיך לעסוק בתחומי הספרות השונים וב-1919 חזר לארץ, אך התיישב בה סופית רק ב-1925.
בכל מקום שבו שהה עסק בעבודה ספרותית; בכתיבת שירה ובביקורת ספרותית, בעריכה, בתרגום, ובכתיבה מסאית. פיכמן הוציא לאור מספר ספרי לימוד, היה שייך לצוות העיתון העברי בוורשה, עבד במספר בתי הוצאה לאור, ומדי פעם שימש גם כמלמד.
כשהיה בארץ, המשיך לפעול בתחום הספרותי. הוא עבד בתור עורך של כתבי העת "מעברות", ו"השילוח", ערך את הירחון "מאזנים" של אגודת הסופרים העבריים משנת 1936 עד 1942, ייסד וערך את הירחון "מולדת" לנוער, בו פרסמו מכתביהם רבים מאנשי התרבות בארץ. הוא ערך מקראות שירה וסיפורת, הוסיף מבואות וביקורות ספרותיות על יצירותיהם, והוציא לאור ביוגרפיות של אנשי ספרות עבריים ומספר מקראות חינוכיות. הישגו העיקרי היה בתחום הביקורת, אך הוא הרבה לעסוק גם בכתיבת ספרי ילדים ובתרגום.
יעקב פיכמן נחשב לאחד מאבותיה המייסדים של הספרות העברית החדשה. הוא היה שייך לדור מעבר, ולכן הגישה שלו לנוף החדש היא חילונית בעיקרה, ומבדילה אותו כחלוץ השינויים בשירה העברית, אשר בחלקם הספיק להיווכח עוד בחייו. אף-על-פי-כן ניתן למצוא בשיריו של פיכמן אפיונים מסורתיים המשתקפים בשירים תנכיים, אלגיות ויצירות ספרותיות שערך. הוא הושפע בשירתו משיריהם של ביאליק ושל שלונסקי, ובתקופה המאוחרת שירתו האישית הייתה מעמיקה וקודרת, ולרוב גם הייתה מלווה בתיאורי טבע ונוף.
יצירתו, ופעילותו בתחומי התרבות תרמו רבות לספרות העברית המתחדשת ולהתחדשות שיח ספרותי בחברה בישראל של שנות החמישים. פיכמן היה אחד מהיוצרים הצעירים ביותר שנכלל בקבוצת יוצרים עבריים שכונו "דור ביאליק", ביניהם נמנים גם יעקב שטיינברג, זלמן שניאור, יצחק קצנלסון, אברהם בן יצחק, ועוד.
פיכמן פרסם למעלה מ־300 ספרים מסוגים שונים: פזמונאות, שירה, תרגומים, סיפורת, ומסות. יצירותיו מגוונת למדי וכוללות אידיליות, שירי ילדים, סונטות ופואמות. קובץ השירים הראשון שפרסם יצא ב-1911 בוורשה ונקרא "גבעולים". בין שיריו המולחנים המושרים עד היום ניתן למנות את "אגדה" (על שפת ים כינרת) ו"אורחה במדבר" (ימין ושמאל רק חול וחול). בשנת 1911 יצא גם קובץ מאמרים פרי עטו באודסה, וב-1919 הוא הוציא לאור קובץ מסות בשם "בבואות", גם כן באודסה. ב-1951 יצא הספר "אמת הבנין" על סופרי אודסה, וב-1953 יצא הספר "רוחות מנגנות" על סופרי וורשה. ב-1945 הוענק לו פרס ביאליק על ספרו "פאת שדה" וב-1955 זכה בפרס ישראל לספרות. ב-1958 יצא לאור ספרו האחרון "כתבי יעקב פיכמן", שאותו חיבר בעצמו. באותה שנה ממש (1958) נפטר פיכמן ברמת-גן, ונקבר בבית העלמין "טרומפלדור" בת"א.
קראו על יעקב פיכמן בוויקיפדיה.
האזינו לשירי יעקב פיכמן
ברדיו זמרשת
1. אגדה
(על שפת ים כינרת)
2. אורחה במדבר (לחן זהבי)
(ימין ושמאל רק חול וחול)
3. אורחה במדבר (לחן רפפורט)
(עירום וחול ימין ושמאל)
4. אמש רעם עוד רגן
(אמש רעם עוד רגן)
5. אנקור
(בואו ראו אנקור בקן)
6. אסיף
(עת כנוס ועת זמר)
7. בגווע שירת יום
(בגווע שירת יום)
8. בר-יורה
(כלנית לא מאדמת)
9. בשורה טובה (לחן ביק)
(בשורה טובה הבאתי)
10. בשורה טובה (לחן נרדי)
(בשורה טובה הבאתי)
11. בשורה טובה (לחן סמבורסקי)
(בשורה טובה הבאתי)
12. בשורה טובה (לחן עממי יידי)
(בשורה טובה הבאתי)
13. דבורה
(זים זים זום מי זה שם)
14. האוצר
(ציף צף נערי)
15. האנייה
(אנייה נפלאה)
16. היום נהיה לאחרים
(היום נהיה לאחרים)
17. היום פורים לנו (לחן גראד)
(היום פורים לנו)
18. היום פורים לנו (לחן גרינשפון)
(היום פורים לנו)
19. המחרשה
(הקורנס נופל כבד)
20. המחרשה (לחן הדסה שרמן)
(הקרנס נופל כבד)
21. המפרש
(מי אני? רק מפרש)
22. הסוכה
(סוכה קטנה אבי בנה)
23. הפרש
(בא פרש בליל דמי)
24. הציפור מעופפת
(הציפור מעופפת)
25. השייט
(על חלקת המים)
26. יד מי נגעה
(יד מי נגעה באפריון)
27. יום יום אני הולך למעונך
(יום יום אני הולך למעונך)
28. יער נאה
(צא וראה)
29. ירק לשבועות
(עם שחר השבילים)
30. כלב כלב
(כלב כלב הב הב הב)
31. ל"ג בעומר (לחן לא ידוע)
(ל"ג בעומר חג ירוק)
32. ל"ג בעומר (לחן נרדי)
(ל"ג בעומר חג ירוק)
33. לכבוד פורים
(שיר ורקוד ואל תנוח)
34. מחרוזת שירי אדמה ורועים
35. נום וגדל
(נומה ילדי, נומה נום וגדל)
36. נומה ילדי
(נומה ילדי נום וישן)
37. נומה נום ילדי
(נומה נום ילדי)
38. נרות חנוכה (לחן אהרונוביץ')
(שמן זך השגתי לי)
39. נרות חנוכה (לחן בן חיים)
(שמן זך השגתי לי)
40. נרות חנוכה (לחן בן מנחם)
(שמן זך השגתי לי)
41. נרות חנוכה (לחן דוד מערבי)
(שמן זך השגתי לי)
42. נרות חנוכה (לחן יהודה אנגל)
(שמן זך השגתי לי)
43. נרות חנוכה (לחן כהן מלמד)
(שמן זך השגתי לי)
44. נרות חנוכה (לחן נובקובסקי)
(שמן זך השגתי לי)
45. נרות חנוכה (לחן נרדי)
(שמן זך השגתי לי)
46. עם שחר נצאה
(עם שחר נצאה)
47. עת עינות הבוקר
(עת עינות הבוקר תרונה)
48. רוח ערב
(רוח ערב קרירת כנף)
49. שבת קודש
(שבת קודש מחר כן)
50. שיר האדמה
(את אדמה הנותנת)
51. שיר הזורע
(יום שמש עלה)
52. שיר הנוטע
(עם שחר נשכימה)
53. שיר העבודה
(מי איש היודע)
54. שיר השייט
(עזבתי יבשת, גנים ופרחים)
55. שיר ורקוד
(שיר ורקוד ואל תנוח)
56. שיר לצבר
(צמח פלא שמו צבר)
57. שיר מחול לילדי עין חרוד
(באחו כל ציץ)
58. שיר ערש
(לאט לך, ציפורי)
59. שיר ערש
(נומה ילדי נום וגדל)
60. שישי אדמת השרון
(שישי אדמת השרון)
61. שישי אדמת השרון (לחן לב)
(שישי אדמת השרון)
62. תחל שנה וברכותיה (לחן לא ידוע)
(תכלה שנה וקללותיה)
63. תחל שנה וברכותיה (לחן משה לב)
(תכלה שנה וקללותיה)
64. תחת הגשם
(משמים גשם רד)
65. תפילת הגשם
(גשם גשם גשם טוב)
1. ורד בר (תרגום פיכמן) (לחן בן-חיים)
(נער ראה ציץ שדה)
תרגום
2. ורד בר (תרגום פיכמן) (לחן שוברט)
(נער ראה ציץ שדה)
תרגום
3. מחול הגשם (לחן גרינשפון)
(הוי, הוי, ילדים)
נוסח עברי
4. מחול הגשם (לחן נרדי)
(הוי הוי ילדים)
נוסח עברי