יקירי

יַקִּירִי מֶה עָשִׂיתִי כִּי רָחַקְתָּ מִמֶּנִּי נָא הַגֵּד לִי וְאֵדַע אֶת עֲווֹנִי אֲנִי בְּזִכְרוֹנְךָ אַתָּה נִשְׁמָתִי אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לִרְאוֹת אוֹתְךָ לְשׁוֹנִי וּפִי עֲטֶרֶת רֹאשִׁי נָא הַגֵּד לִי וְאֵדַע אֶת עֲווֹנִי אֲנִי בְּזִכְרוֹנְךָ אַתָּה נִשְׁמָתִי אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לִרְאוֹת אוֹתְךָ יַקִּירִי מֶה עָשִׂיתִי כִּי רָחַקְתָּ מִמֶּנִּייקירי מה עשיתי כי רחקת ממני נא הגד לי ואדע את עווני אני בזכרונך אתה נשמתי אני מתגעגעת לראות אותך לשוני ופי עטרת ראשי נא הגד לי ואדע את עווני אני בזכרונך אתה נשמתי אני מתגעגעת לראות אותך יקירי מה עשיתי כי רחקת ממני

שיר מתוך ההצגה "תעלולי נאסר א-דין" שהועלתה בתיאטרון הקאמרי ב-1953.

על תקליט השידור עם הביצוע בעברית משנת 1953 רשום "נעימה אזרביג'אנית". עם זאת, גם המילים ולא רק הלחן משיר המקור. לדעת סיגל שלמה, הגרסה בתאג'יכית היא הגרסה המקורית לשיר, והיא מוסיפה:

בשיר שני בתים. כל בית פותח בשאלה ומסתיים בפזמון חוזר. מבנה זה לא נשמר במלואו בשיר "יקירי" המתורגם לעברית. המשפט "לשוני ופי עטרת ראשי" הוא משפט משוואה, המדמה את הלשון ואת הפה של הדוברת לעטרת ראשה, כלומר כתר או קישוט לראש. לעומת זאת בגרסה התאג'יכית הדוברת שואלת: 'לשוני, פי, קודקוד ראשי?' – היא מנסה לשער מה הכעיס את האהוב.