הסתו

מְאוֹת עָבֵי צַחַר תּוֹעִים כְּבָר בָּרוֹם. בּוֹשֵׁשׁ בּוֹא הַשַּׁחַר, קָצָר הוּא הַיּוֹם. וְרוּחַ יוֹפִיעַ, יִלְחַשׁ וְנָדַם, יַרְטִיט וְיַרְתִּיעַ אִילָן וְאָדָם. נִכְנָע וְיָגֵעַ מַמְתִּין הָעוֹלָם, אִלֵּם וְתָמֵהַּ חָרֵד לַנֶּעֱלָם. עוֹדוֹ מִתְמַהְמֵהַּ הַשַּׂר שֶׁל הַסְּתָו, אַךְ כְּבָר הוּא נוֹסֵעַ עַל רוּחַ וָעָב.מאות עבי צחר תועים כבר ברום. בושש בוא השחר, קצר הוא היום. ורוח יופיע, ילחש ונדם, ירטיט וירתיע אילן ואדם. נכנע ויגע ממתין העולם, אילם ותמה חרד לנעלם. עודו מתמהמה השר של הסתיו, אך כבר הוא נוסע על רוח ועב.

מתוך גיליון 30.10.1941  ט' חשון תש"ב  עמוד 47

מקור: "דבר לילדים"

מתוך גיליון 16.10.1941  כ"ה תשרי תש"ב  עמוד 22

מקור: "דבר לילדים"