בימי יעל חדלו אורחות

בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת חָדְלוּ וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ [אֳרָחוֹת] עֲקַלְקַלּוֹת יֵלְכוּ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹזבימי יעל חדלו אורחות חדלו והולכי נתיבות ילכו [אורחות] עקלקלות ילכו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל תדרכי נפשי עוז תדרכי נפשי עוז

מתוך: שופטים ה ו-ז, כא (שירת דבורה)

מספרת המבצעת:

את השיר למדתי בכיתה ד' בבית ספר במרכז הארץ, ממחנכת שאהבה לשיר, ולימדה את תלמידיה שיר חדש, שעה אחת בשבוע, במשך שנתיים, בכיתות ג' וד', כדי לחלוק אהבה זו. לימים המורה זכרה כי השיר ראה אור ב"ספרון ישן עם תווים בכריכה חומה".