בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט
בְּבוֹא אָבִיב אֵלֵינוּ
יוֹרֵד מַלְאָךְ, פִּנְקָס בַּיָּד
רוֹשֵׁם כָּל צִיץ, כָּל עֵץ, כָּל בַּד
וְכָל נִטְעֵי גַּנֵּינוּ.
טַ לַ לָה...
מֵעִיר אֶל עִיר, מִכְּפָר אֶל כְּפָר
נִשָּׂא הוּא קַל כְּנָפַיִם;
חוֹקֵר בַּגַּיְא, בּוֹדֵק בָּהָר
עוֹבֵר בִּיעָף אֶת הַמִּדְבָּר
וְשָׁב אֶל הַשָּׁמַיִם.
טַ לַ לָה...
וּכְשֶׁהַפִּנְקָס יִהְיֶה מָלֵא
כָּל עֵץ וְצִיץ וָשִׂיחַ,
כְּשֶׁהַמִּדְבָּר יַהֲפֹךְ שָׂדֶה
וְכָל אַרְצֵנוּ – גַּן רָוֶה,
יוֹפִיעַ הַמָּשִׁיחַ.
טַ לַ לָה...