יום שבת (לחן טלכנר)

יוֹם שַׁבָּת יוֹם קוֹדֶשׁ הוּא אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵהוּ וְעַל הַיַּיִן זָכְרֵהוּ וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ יִשְׂמַח וְיִרְוֶה וְאִם לֹוֶה הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ תְּנוּ שֶׁבַח וְשִׁירָה לָאֵל אֲשֶׁר שַׁבָּת בָּרָא וְלָנוּ בוֹ נָתַן תּוֹרָה קָרָא לְמשֶׁה מַתָּנָה בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה לְךָ יָאֲתָה וְקַח אוֹתָהּ תְּנָהּ לַעֲדַת מִי מָנָהיום שבת יום קודש הוא אשרי האיש שומרהו ועל היין זכרהו ואל ישים אל ליבו הכיס ריק ואין בו ישמח וירוה ואם לווה הצור יפרע את חובו תנו שבח ושירה לאל אשר שבת ברא ולנו בו נתן תורה קרא למשה מתנה בבית גנזי היא טמונה לך יאתה וקח אותה תנה לעדת מי מנה

מתוך זמירות לשבת; פיוט המושר בפי יהודי גרמניה בכל ליל שבת. שם מחבר המילים הוא "יהונתן" על פי אקרוסטיכון של ראשית הבתים.

לחן השיר ידוע גם בתור "הניגון של גורדון". בערב פסח תרע"ד (1914) זימר א.ד. גורדון ניגון, ואותו מאורע נחרט בזיכרונותיהם של ותיקי העלייה השנייה. אליהו הכהן מעריך – ככל הנראה על סמך עדויות של מי שנכחו באותו ערב פסח – כי היה זה הניגון החסידי שמאוחר יותר הותאמו לו מילות "יום שבת יום קודש הוא". קראו בהרחבה במאמרו של מוטי זעירא. יעקב מזור, חוקר הזמר החסידי, מוסיף:

מוטי זעירא תמה על מקור הניגון, ולא פלא: שרים אותו חסידים משושלות שונות, בהן קרלין, טולנה, חב"ד ועוד. בתווים הוא פורסם, בין היתר, ע"י אידלסון (ספר השירים, קובץ חדש [תרפ"ב], עמ' 95, שיר מס' 18),  וע"י זלמנוב בספר הניגונים בקבוצת הניגונים לשבת ויו"ט (כרך א', מס' 87, עמ' 80).

מידע נוסף:

• בוויקיפדיה
• באתר הפיוט והתפילה
• האזינו לביצוע חבורת "נתיב הזמר"

וריאנט של הלחן נדפס ב"מוזיקאלישער פנקס" מותאם למילים "רחם בחסדך". בחסידות ברסלב הותאמו לווריאנט של הלחן המילים "מה ידידות". זה אחד משני הלחנים ששר יצחק שפירא. האזינו באתר הפיוט והתפילה.

לשיר לחן נוסף מאת מלחין לא ידוע.

מקור: "לידער-זאמעלבוך פאר דער יידישער שול און פאמיליע: מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת", Leo Winz, Berlin, 1912, עמוד 4-5

תווים של הלחן במילים "רחם חסדך"

מקור: "מוזיקאלישער פנקס", אידישע היסטאריש-עטנאגראפישע געזעלשאפט, וילנה, תרפ"ז 1927

מקור: "לידער-זאמעלבוך פאר דער יידישער שול און פאמיליע: מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת", Leo Winz, Berlin, 1912, עמוד 11