שיר העלמה (לחן סטוצ'בסקי)

דֹּם טָוְתָה הָעַלְמָה בַּפֶּלֶךְ חוּט שָׁנִי כְּרִמּוֹן שָׁחוּט, וְאָמַר בִּלְבָבוֹ הַמֶּלֶךְ: "הִיא טוֹוָה לִי בִּגְדֵּי מַלְכוּת". דֹּם טָוְתָה הָעַלְמָה בַּפֶּלֶךְ חוּט שָׁחֹר הַמַּשְׁחִיר אוֹר יוֹם, וְאָמַר הַשּׁוֹדֵד בַּכֶּלֶא: "הִיא טוֹוָה לִי בִּגְדֵּי גַּרְדּוֹם". דֹּם טָוְתָה הָעַלְמָה בַּפֶּלֶךְ חוּט זָהָב כְּחַרְבוֹת בָּרָק, וְאָמַר הַלּוּלְיָן בַּדֶּרֶךְ, "הִיא טוֹוָה לִי בִּגְדֵּי מִשְׂחָק". דֹּם טָוְתָה הָעַלְמָה בַּפֶּלֶךְ חוּט אָפֹר, הוּא אֲבִי כָּל כְּסוּת וְאָמְרוּ פּוֹשֵׁט יָד וָכֶלֶב: "הִיא טוֹוָה לָנוּ בֶּגֶד בְּכוּת". אָז אָרְגָּה אֶת חוּטֵי הַפֶּלֶךְ הָעַלְמָה, וַתִּתְנֵם בַּסָּךְ, וַתֵּרֵד אֶל מֵי הַפֶּלֶג וַתִּרְחַץ אֶת בְּשָׂרָהּ הַצַּח. וַתִּלְבַּשׁ אֶת מַטְוֵה הַפֶּלֶךְ לְשִׂמְלָה לָהּ, וַתִּיף לָעַד, וּמֵאָז הִיא שׁוֹדֵד וָמֶלֶךְ וְלוּלְיָן וּפוֹשֶׁטֶת יָד.