מילים: ניקולאיי ארדמן
תרגום: דב (ברצ'יק) מגן (ליפשיץ) לחן: יורי סרגייביץ' מיליוטין
|
אורי זוהר  |
להקת גייסות שריון 
מקור: התכנית "טיפול זה טיפול"
הזמרים: אלה גדרון (היום האריס) ומגי (מנחם) גרוס.
חן כרמי 
שנת הקלטה: 20.9.2003
מקור: התקופה לקחה אותנו – ערב לזכרו של יוחאי בן נון במעגן מיכאל
הקלטה מקומית שבוצעה במכשיר הקלטה ביתי.
חן כרמי שר את תרגומו של ברצ'יק וכן שלושה בתים נוספים (ר' גרסת מילים).
חבורת שהם 
מקור: תקליטור "על הים" (חבורת שהם)
"חבורת שוהם" שרים את גרסת המילים של "להקת גייסות השריון" ותוספת כבית שני, הבית השני מתרגומו של דב (ברצ'יק) מגן.
נכלל בתקליטור: על היםואדים קוזין 
לפני השיר מקדים קוזין ומציין את שם השיר ושמות מחבריו: מילים: אוסקר אוסנין, מנגינה: יורי מיליוטין, אולם המילים שהוא שר קרובות מאד (שנויים קלים) לגרסת המילים של ניקולאי ארדמן (ר' לעיל - מילים בשפת המקור).
השיר העברי נכתב למנגינת השיר הרוסי Шумит ночной Марсель ("סואן הלילה במרסיי") והוא תרגום של אחדים מבתיו.
על פי שמואליק טסלר, חבר רמת השופט (קיבוצו של ברצ'יק מגן):
את מילות השיר הרוסי למד מגן מקרובת משפחה. את הנוסח העברי כתב במהלך שנת 1943, כשהיה מדריך בקורס מפקדי סירות של הפלי"ם (פלוגות הים של הפלמ"ח) בקיסריה. מגן נהג לשיר את השיר הרוסי לימאים שביקשו ממנו לתרגם אותו לעברית והוא תרגם את השיר בהביאו את ההוויי ואת הניחוח המיוחד של הפלי"ם. ברבות הימים התפרסם השיר והיה לשיר-עם במלוא מובן המילה.
סיפרה שיה (שרה) בן-נון ממעגן מיכאל לזֶמֶרֶשֶׁת (18.2.2015):
את השיר תרגם ברצ'יק ושרו אותו בפלי"ם ליד מדורות על חוף-הים. לשיר היו ארבעה בתים, מתוכם שניים הושרו במנגינה המוכרת והאחרים בחלק אחר ופחות מוכר של מנגינת השיר המקורי. במשך השנים נשכחו רוב בתי השיר ושרו רק את הבית הראשון. לקראת הוצאת ספרו של יוחאי בן-נון, "התקופה לקחה אותנו" (משהב"ט, 2003), רציתי שהשירים שיוחאי אהב ובהם "סואן בדמי הליל" יושרו בהשקת הספר. התאמצתי, אבל לא מצאתי באף מקום את מילות השיר כפי שזכרתי אותו. שחזרתי ככל שיכולתי, נועצתי בברצ'יק ובאחרים עד שהגענו לגרסה שברצ'יק "חתם" עליה. [ר' גם ביצועו של חן כרמי מאירוע השקת הספר וכן גרסת מילים לביצוע זה - זֶמֶרֶשֶׁת]
השיר המקורי Шумит ночной Марсель ("סואן הלילה במרסיי") בוצע לראשונה בפי הזמרת ושחקנית התיאטרון והקולנוע רינה זֶליונאיה (1901-91), בקברט הבוהמה המוסקבאי Не рыдай ("אל בכי").
על השיר המקורי ועל לחנו מרחיב אלי סט (מבוסס בעיקר על האתר הרוסי a-pesni):
לשיר הרוסי גרסאות אחדות. לא ידוע לנו על גרסה בת ארבעה בתים שתוכנה תואם באופן מושלם את תרגומו של ברצ'יק. אולם תרגומו של ברצ'יק קרוב מאוד לבתים מס' 1, 2, 4, ו-8 בגרסה 3.2 שבאתר a-pesni. (ר' את הגרסה לעיל)
השיר המקורי נכתב ב-1924. הלחן מאת יורי מיליוטין, ואת המילים כתב ניקולאי ארדמן (שהיה מבאי הקברט "ניי-רידאי", והתפרסם מאוחר יותר בתסריטיו לסרטי הקולנוע "וולגה-וולגה" ו"החבריא העליזה"). מיד כשהופיע השיר הוא הפך ללהיט. שנה לאחר מכן כתב אוסקאר אוסנין את הגרסה שלו, הנחשבת יותר "אידיאולוגית", המספרת על הפועלים המנוצלים במרסיי. גרסתו של אוסנין התאימה יותר לדרישות השלטון הסובייטי, אולם העם המשיך לשיר את גרסתו של ארדמן.
השיר הוקלט לראשונה ע"י צוות הוויי של להקת גייסות השריון בשנת 1961. הזמרים היו מגי (מנחם) גרוס ואלה גדרון (היום האריס). השיר הופיע על תקליט לראשונה וחודש בדיסק אוסף שירי להקות שריון, של הליקון, שנת 2000. אורי זוהר הקליט את השיר בגרסה דו-לשונית (ברוסית ובעברית).
סיפר שלמה (טושי) טושינסקי:
באמצע שנות ה-60 התפרסם "שיר הפונדק" (מילים של אביבה דקס ללחן עממי) בביצוע "צמד הרעים החיפני", שהבית הראשון שלו מסתיים במילים: "מלח ירים כוסית, עם נערתו טבק חריף ירבה ללעוס". במחנות העולים בחיפה שרו אז את "סואן בדמי הליל" לסירוגין בשתי המנגינות.
ביצוע נוסף: דקלון (שיר שני במחרוזת "ערב של שושנים")
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.