מִי בָּאֵשׁ יַעֲמֹד, מִי בַּחֶרֶב, מִי בַּמַּיִם יֵלֵךְ עַד צַוָּאר? מִי כָּמוֹךָ, מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב יְכַתֵּף מִטְעָנִים, הַסַּוָּר! "וִירָה! מַיְנָה!" הָבוּ זֶמֶר לַמָּנוֹף! "וִירָה מַיְנָה" כִּי הַזֶּמֶר טוֹב! הַי, הַי, לְהָרִים, לְהָרִים! הַי, הַי, סַוָּרִים! אִם עַל מֵזַח פָּרַקְנוּ אָרִיחַ, אִם בַּמַּיִם סַלּוֹנוּ הַשְּׁבִיל, עוֹד נָסֹל נְתִיבוֹת לַמָּשִׁיחַ, עוֹד נִפְרֹק אֲזִקַּיִם וּשְׁבִי! "וִירָה! מַיְנָה!"... יַבָּשׁוֹת וְיַמִּים אַתְּ נוֹדֶדֶת, יַבָּשׁוֹת וְיַמִּים תַּעַבְרִי; אַךְ לָשֵׂאת מִטְעָנִים לַמּוֹלֶדֶת עוֹד תָּשׁוּבִי, הַיָּד הָעִבְרִית! "וִירָה! מַיְנָה!"...מי באש יעמוד, מי בחרב, מי במים ילך עד צוואר? מי כמוך, מערב עד ערב יכתף מטענים? הסוור! "וירה, מאינה" - הבו זמר למנוף! "וירה, מאינה" - כי הזמר טוב! הי, הי, להרים, להרים! הי, הי, סוורים! אם על מזח פרקנו אריח אם במים סיל, עוד נסול נתיבות למשיח עוד נפרוק אזיקים ושבי! "וירה, מאינה" - הבו זמר למנוף!… יבשות וימים את נודדת, יבשות וימים תעברי. אך לשאת מטענים למולדת עוד תשובי, היד העברית. "וירה, מאינה" - הבו זמר למנוף!…