כולנו חבר פועלים

העתקת מילות השיר

כֻּלָּנוּ חֶבֶר פּוֹעֲלִים עוֹבְדִים כָּל יוֹם בְּלִי הֶרֶף מְלֵאוֹת יָדֵינוּ עֲבוֹדָה מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב בְּזֵעַת אַפֵּנוּ לַחְמֵנוּ נֹאכַל בְּשִׁיר וּבִרְנָנָה עֲבוֹדָתֵנוּ נְכַל. הַבִּיטוּ בַּנַּגָּרִיָּה שְׁבָבִים עָפִים בָּרוּחַ מַסּוֹר שׁוֹרֵק פַּטִּישׁ דּוֹפֵק אֵין אִישׁ רוֹצֶה לָנוּחַ הַמַּסְמְרִים נִכְנָעִים וְרֵיחַ עֵץ הָאֹרֶן מְאֹד נָעִים. וּבַמִּטְבָּח הָרַעַשׁ רַב תִּזְמֹרֶת בַּכִּירַיִם אֵשׁ רוֹחֶשֶׁת כַּף בּוֹחֶשֶׁת בֹּקֶר צָהֳרַיִם הַמַּאֲכָלִים כָּל כָּךְ טְעִימִים וְכָל פְּרִי עֲמָלֵנוּ מְאֹד נָעִים. אֶת גִּנָּתֵנוּ בּוֹאוּ וּרְאוּ מֶמְשֶׁלֶת הַצּוֹמֵחַ הָעֲרוּגוֹת מַה יְּרֻקּוֹת לִבֵּנוּ מַה שָּׂמֵחַ כָּל יֶרֶק לְמִינֵהוּ, לְאַט רֹאשׁוֹ יָרִים וְרֵיחַ הַפְּרָחִים מְאֹד נָעִים. נֵלֵךְ לַסַּנְדְּלָרִיָּה נַעֲלַיִם נְתַקֵּנָה יָשִׁיר הַחוּט אֶת שִׁירָתוֹ גַּם אָנוּ נְרַנֵּנָה בְּזֵעַת אַפֵּנוּ לַחְמֵנוּ נֹאכַל בְּשִׁיר וּבִרְנָנָה עֲבוֹדָתֵנוּ נְכַל.כולנו חבר פועלים עובדים כל יום בלי הרף מלאות ידינו עבודה מבוקר ועד ערב בזעת אפנו לחמנו נאכל בשיר וברננה עבודתנו נכל. הביטו בנגריה שבבים עפים ברוח מסור שורק פטיש דופק אין איש רוצה לנוח המסמרים נכנעים וריח עץ האורן מאד נעים. ובמטבח הרעש רב תזמורת בכיריים אש רוחשת כף בוחשת בוקר צהריים המאכלים כל כך טעימים וכל פרי עמלנו מאד נעים. את גינתנו בואו וראו ממשלת הצומח הערוגות מה ירוקות ליבנו מה שמח כל ירק למינהו, לאט ראשו ירים ןריח הפרחים מאד נעים. נלך לסנדלריה נעליים נתקנה ישיר החוט את שירתו גם אנו נרננה בזעת אפנו לחמנו נאכל בשיר וברננה עבודתנו נכל.
מילים: משה אהרון אביגל (בייגל)
לחן: לא ידוע

כֻּלָּנוּ חֶבֶר פּוֹעֲלִים
עוֹבְדִים כָּל יוֹם בְּלִי הֶרֶף
מְלֵאוֹת יָדֵינוּ עֲבוֹדָה
מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב
בְּזֵעַת אַפֵּנוּ לַחְמֵנוּ נֹאכַל
בְּשִׁיר וּבִרְנָנָה עֲבוֹדָתֵנוּ נְכַל.

הַבִּיטוּ בַּנַּגָּרִיָּה
שְׁבָבִים עָפִים בָּרוּחַ
מַסּוֹר שׁוֹרֵק פַּטִּישׁ דּוֹפֵק
אֵין אִישׁ רוֹצֶה לָנוּחַ
הַמַּסְמְרִים נִכְנָעִים
וְרֵיחַ עֵץ הָאֹרֶן מְאֹד נָעִים.

וּבַמִּטְבָּח הָרַעַשׁ רַב
תִּזְמֹרֶת בַּכִּירַיִם
אֵשׁ רוֹחֶשֶׁת כַּף בּוֹחֶשֶׁת
בֹּקֶר צָהֳרַיִם
הַמַּאֲכָלִים כָּל כָּךְ טְעִימִים
וְכָל פְּרִי עֲמָלֵנוּ מְאֹד נָעִים.

אֶת גִּנָּתֵנוּ בּוֹאוּ וּרְאוּ
מֶמְשֶׁלֶת הַצּוֹמֵחַ
הָעֲרוּגוֹת מַה יְּרֻקּוֹת
לִבֵּנוּ מַה שָּׂמֵחַ
כָּל יֶרֶק לְמִינֵהוּ, לְאַט רֹאשׁוֹ יָרִים
וְרֵיחַ הַפְּרָחִים מְאֹד נָעִים.

נֵלֵךְ לַסַּנְדְּלָרִיָּה
נַעֲלַיִם נְתַקֵּנָה
יָשִׁיר הַחוּט אֶת שִׁירָתוֹ
גַּם אָנוּ נְרַנֵּנָה
בְּזֵעַת אַפֵּנוּ לַחְמֵנוּ נֹאכַל
בְּשִׁיר וּבִרְנָנָה עֲבוֹדָתֵנוּ נְכַל.
כולנו חבר פועלים
עובדים כל יום בלי הרף
מלאות ידינו עבודה
מבוקר ועד ערב
בזעת אפנו לחמנו נאכל
בשיר וברננה עבודתנו נכל.

הביטו בנגריה
שבבים עפים ברוח
מסור שורק פטיש דופק
אין איש רוצה לנוח
המסמרים נכנעים
וריח עץ האורן מאד נעים.

ובמטבח הרעש רב
תזמורת בכיריים
אש רוחשת כף בוחשת
בוקר צהריים
המאכלים כל כך טעימים
וכל פרי עמלנו מאד נעים.

את גינתנו בואו וראו
ממשלת הצומח
הערוגות מה ירוקות
ליבנו מה שמח
כל ירק למינהו, לאט ראשו ירים
ןריח הפרחים מאד נעים.

נלך לסנדלריה
נעליים נתקנה
ישיר החוט את שירתו
גם אנו נרננה
בזעת אפנו לחמנו נאכל
בשיר וברננה עבודתנו נכל.





 פרטים נוספים


מפי ותיקי הגבעטרון   העתקת מילות השיר

 



אֲנַחְנוּ חֶבֶר פּוֹעֲלִים
עוֹבְדִים כָּל יוֹם בְּלִי הֶרֶף
מְלֵאוֹת יָדֵינוּ עֲבוֹדָה
מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב
בְּזֵעַת אַפֵּנוּ לַחְמֵנוּ נֹאכַל
בְּשִׁיר וּבִרְנָנָה עֲבוֹדָתֵנוּ נְכַל!

נֵלֵךְ אֶל הַנַּגָּרִיָּה
שְׁבָבִים עָפִים לְכָל רוּחַ
מַסּוֹר שׁוֹרֵק פַּטִּישׁ דּוֹפֵק
אֵין אִישׁ רוֹצֶה לָנוּחַ
הַמַּסְמְרִים נִכְנָעִים
לִרְאוֹת פְּרִי עֲמָלֵנוּ מְאֹד נָעִים
אנחנו חבר פועלים
עובדים כל יום בלי הרף
מלאות ידינו עבודה
מבוקר ועד ערב
בזעת אפנו לחמנו נאכל
בשיר וברננה עבודתנו נכל!

נלך אל הנגריה
שבבים עפים לכל רוח
מסור שורק פטיש דופק
אין איש רוצה לנוח
המסמרים נכנעים
לראות פרי עמלנו מאוד נעים




מתוך "מה אספר לילד"   העתקת מילות השיר

 



כֻּלָּנוּ חֶבֶר פּוֹעֲלִים
עוֹבְדִים כָּל יוֹם בְּלִי הֶרֶף
מְלֵאוֹת יָדֵינוּ עֲבוֹדָה
מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב
בְּזֵעַת אַפֵּנוּ לַחְמֵנוּ נֹאכַל
בְּשִׁיר וּבִרְנָנָה עֲבוֹדָתֵנוּ נְכַל

הַבִּיטוּ בַּנַּגָּרִיָּה
שְׁבָבִים עָפִים לְכָל רוּחַ
פַּטִּישׁ דּוֹפֵק, מַסּוֹר שׁוֹרֵק
וְאֵין אִישׁ רוֹצֶה לָנוּחַ
בְּזֵעַת אַפֵּנוּ...

נֵלֵךְ לַסַּנְדְּלָרִיָּה
נַעֲלַיִם נְתַקֵּנָה
יָשִׁיר הַחוּט אֶת שִׁירָתוֹ
גַּם אָנוּ נְרַנֵּנָה
בְּזֵעַת אַפֵּנוּ...

אֶת גִּנָּתֵנוּ בּוֹאוּ וּרְאוּ
מֶמְשֶׁלֶת הַצּוֹמֵחַ
הַיְּרָקוֹת מַה יְּרֻקִּים
לִבֵּנוּ מַה שָּׂמֵחַ
בְּזֵעַת אַפֵּנוּ...

וּבַמִּטְבָּח הָרַעַשׁ רַב
תִּזְמֹרֶת בַּכִּירַיִם
אֵשׁ לוֹחֶשֶׁת כַּף בּוֹחֶשֶׁת
בֹּקֶר וְצָהֳרַיִם
בְּזֵעַת אַפֵּנוּ...
כולנו חבר פועלים
עובדים כל יום בלי הרף
מלאות ידינו עבודה
מבוקר ועד ערב
בזיעת אפנו לחמנו נאכל
בשיר וברננה עבודתנו נכל

הביטו בנגריה
שבבים עפים לכל רוח
פטיש דופק, מסור שורק
ואין איש רוצה לנוח
בזיעת אפנו...

נלך לסנדלריה
נעליים נתקנה
ישיר החוט את שירתו
גם אנו נרננה
בזיעת אפנו...

את גינתנו בואו וראו
ממשלת הצומח
הירקות מה ירוקים
לבנו מה שמח
בזיעת אפנו...

ובמטבח הרעש רב
תזמורת בכיריים
אש לוחשת כף בוחשת
בוקר וצהריים
בזיעת אפנו...




 פרטים נוספים


מפי דקלה גולומב וחיים גורי   העתקת מילות השיר

 



כֻּלָּנוּ חֶבֶר פּוֹעֲלִים...

הַבִּיטוּ בַּנַּגָּרִיָּה
שְׁבָבִים עָפִים לְכָל רוּחַ
מַסּוֹר שׁוֹרֵק, פַּטִּישׁ דּוֹפֵק,
אֵין אִישׁ רוֹצֶה לָנוּחַ
הַמַּסְמְרִים נִכְנָעִים
רֵיחַ עֵץ הָאֹרֶן מְאֹד נָעִים.

נֵלֵךְ לַסַּנְדְּלָרִיָּה...
מַּסְמְרִים נִכְנָעִים
הַטְּלַאי הֶחָדָשׁ מְאֹד נָעִים

אֶת גִנָּתֵנוּ ...
הָעֲרוּגוֹת מַה יְּרֻקּוֹת
לִבֵּנוּ מַה שָּׂמֵחַ
כָּל יֶרֶק לְמִינֵהוּ לְאַט רֹאשׁוֹ יָרִים
וְרֵיחַ הפְּרָחִים מְאֹד נָעִים

וּבַמִּטְבָּח הָרַעַשׁ רַב...
הַמַּאֲכָלִים מְאֹד טְעִימִים
לֵאֱכֹל פְּרִי עֲמָלֵנוּ מְאֹד נָעִים
כולנו חבר פועלים...

הביטו בנגריה
שבבים עפים לכל רוח
מסור שורק, פטיש דופק,
אין איש רוצה לנוח
המסמרים נכנעים
ריח עץ האורן מאוד נעים.

נלך לסנדלריה...
מסמרים נכנעים
הטלאי החדש מאוד נעים

את גינתנו ...
הערוגות מה ירוקות
לבנו מה שמח
כל ירק למינהו לאט ראשו ירים
וריח הפרחים מאוד נעים

ובמטבח הרעש רב...
המאכלים מאוד טעימים
לאכול פרי עמלנו מאוד נעים




 פרטים נוספים

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

חיים גורי 
שנת הקלטה: 11.1.2017
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטות נוספות

על השיר

עיבוד לשיר "בעלי מלאכה", שנכתב תחילה לאותו לחן ובאותה רוח בהגייה אשכנזית.

זה היה המנון בית החינוך הראשון לילדי עובדים בתל-אביב, כך מעיד נחמן רז (נ' 1924, קבוצת גבע), שלא התחנך במקום אך הכיר היטב את שירי זרם העובדים ותיעד מזיכרונו את הגרסה לעיל של ותיקי הגבעטרון.

אבנר בהט (נ' 1932), שהתחנך בבית החינוך, כותב לנו:

נזכרתי בהמנון שהיינו שרים בשנות הארבעים בבית החינוך לילדי העובדים ברחוב בצלאל (היום [2015 – זֶמֶרֶשֶׁת] טשרניחובסקי) בתל-אביב. הוא היה מושר בחגים ובמסיבות וכן בכל יום לפני ארוחת הצהריים.

שלום כפכפי כתב בהיותו בן 15 (23.7.1930) כי בין הרגעים הגדולים שיזכור מבית חינוך "קבלת הדגל, כשעמדתי דום ושרתי את 'כולנו חבר פועלים'."

השיר נזכר כהמנון בית החינוך גם בעדות נוספת בפורום מספרי סיפורים וכן בעדותו של יצחק הקטין לאורי מילשטיין. לפי יצחק הקטין מחבר המילים היה זאב, אך לפי המקור המודפס בידינו ועדות בארכיון הצליל הלאומי, המחבר היה מ[שה] אביגל. כנראה משה אביגל - כמו זאב - לימדו בבית חינוך.

החלק הראשון של הלחן דומה מאוד ללחן השיר הגרמני Ein Postknecht ist ein armer Wicht.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  


תווים: אייל רונאל
תגיות




עדכון אחרון: 31.07.2022 14:31:04


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: