הילד ופרחו

צִיץ נָתְנוּ לִי וּנְטַעְתִּיהוּ בֹּקֶר עֶרֶב הִשְׁקֵיתִיהוּ צִפֳּרִים קִרְבוּ לִרְאוֹת אִם הֵיטַבְתִּי לַעֲשׂוֹת הוֹ, מָתַי תִּפְרַח, מָתַי? אֲחַכֶּה לְךָ בְּלִי דַּי! ציץ נתנו לי ונטעתיהו בוקר ערב השקיתיהו ציפורים קרבו לראות אים היטבתי לעשות הו, מתי תפרח, מתי? אחכה לך בלי די!

כוכבה שחר למדה את השיר בילדותה (שנות ה-50). הטקסט העברי מתועד בדפוס כבר בשנת תרע"ב (1912), שם רשום "מגרמנית", אך מקור בגרמנית לא אותר.

לא ברור אם כבר ב1912 היה השיר מזומר במנגינה, ולא ברור אם שיר המקור בגרמנית הוא שיר מולחן ואם כן האם בלחן הזה.

ללחן אכן צביון אירופאי אך ייתכן שמקורו אינו גרמני. הוא אותר (בעזרת זיהוי שירים משמיעה של גוגל, ספטמבר 2024) בפולנית בשיר "W Naszym Przedszkolu" (בגן שלנו), במילים שכתבה אווה ברמינסקה (Ewa Barmińska) ללחן "מסורתי". מניסוח זה נרמז כי הטקסט הפולני שאותר הוא מאוחר, אך ייתכן שמקור הלחן פולני. הלחן משמש גם את השיר היידי "בבוקובינה" (האזינו לביצוע Norma Salz וראו גרסת מילים בדף הנוכחי). אליעזר ניבורסקי מוסר כי השיר היידי נדפס בהבדל נוסח כבר בשנת 1928 בשיקגו תחת הכותרת ״אָקסן״ באוסף ״די ארבעטער רינג קאפּעליע.״ כמו כן, מסב אליעזר ניבורסקי את תשומת לבנו כי בכתבה על השיר היידי (בעיתון "פארווארטס" בתאריך 30.9.1979 במדור "ליינערס דערמאנען לידער") משערים חנה ויוסל מלאטק (מלוטק)  שהשיר היידי מתורגם מרומנית או [באופן התואם לממצא שלנו בשיר "בגן שלנו". זמרשת] - מפולנית.

ב"ספר המועדים" לשבועות (עמ' 209) מתועדת הכללת השיר בטקס הבאת ביכורים.

עוד בעברית באותו לחן:

• תורנים טובים
• בארץ ישראל קרוב לחורשה
• תרמילנו על השכם. שיר שזומר בקיבוץ מרחביה לפי התיעוד אצל אוכמא שפרן, רפרטואר של שירים לילדים בישובים בעמק יזרעאל בין שנות העשרים והארבעים, עמ' 126.

לשיר לחן נוסף מאת נירה חן.