"צַוָּאָה"
כְּשֶׁאָמוּת, עַל תֵּל קְבוּרָה לִי
מְנוּחָה הָכִינוּ,
בְּמֶרְחַב עַרְבוֹת מוֹלֶדֶת
כָּאן, בְּאוּקְרָאִינָה.
כָּל שָׂדֶה רְחַב-יָדַיִם,
גַּם כָּל צוּק וָסֶלַע
אֶרְאֶה, אֶשְׁמַע: הוֹמֶה דְּנִיפְּרוֹ,
אֶת מֵימָיו נוֹשֵׂא לוֹ.
כְּשֶׁיִּשָּׂא מֵאוּקְרָאִינָה
לְיָם הַתְּכֵלֶת
דַּם אוֹיְבֵינוּ, אָז אַמְרִיא לִי
מֵעַל הַר וָעֵמֶק –
וְאַרְקִיעַ לָרָקִיעַ
לִזְבוּל הַשָּׁמַיִם –
שָׁם אֶתְפַּלֵּל, וּבֵינְתַיִם
אֵין לִי אֵל עֲדַיִן.
אוֹתִי קִבְרוּ וְהִתְעוֹרְרוּ,
קִרְעוּ אֶת כְּבָלֵינוּ
בַּדָּם הַצַּר שֶׁיִּשָּׁפֵךְ
קַדְּשׁוּ אֶת חֵרוּתֵנוּ.
בְּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי-חוֹרִין
גְּדוֹלָה וּמְאֻחֶדֶת,
נָא-זִכְרוּנִי, שְׁמִי הַזְכִּירוּ
בְּמִלָּה אוֹהֶדֶת.