ביצועים נוספים:

• אריק לביא ויפה ירקוני (תזמון 1:28)
• חבורה לא מזוהה, כנראה מתוך "שרתי לך ארצי"
• להקת 25 שנה לעין כרמל

מתוך הספר 'היו לילות', עמ' 157:

במלחמת העולם השניה התגייסו יהודי ארץ ישראל לעזרת בנות הברית במלחמתן נגד הצורר הנאצי. השיר שחובר בסוף 1939 בפרוץ המלחמה, נעשה להמנון הבלתי רשמי של התגייסות יהודי העולם למלחמה בנאצים ונוגן על ידי התזמורות הצבאיות במצעדי היחידות העבריות במחנה 'סרפנד', בתל אביב, בקהיר ובאלכסנדריה. בשיר הזה פתח רדיו ירושלים את תכניתו 'השעה העברית' ושידר אותו לעיתים קרובות במשך חמש שנות המלחמה. 

יעקב אורלנד בריאיון לציפי פליישר, 20.2.1963, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 378:

השיר יועד לתכנית "המטאטא" בבימוי מרדכי אולרי נוז'יק, סטירה על עיריית תל אביב. אחד הקטעים שם תיאר את פועלי הניקיון שהם הולכים ומנקים בסך. והשיר הזה, בגרסתו ההיא (לא כפי שמוכר היום), נתכוון להעלות בגיחוך את כל העניין הזה של הניקיון כפי שהעירייה נתנה אותו.  לאחר שהצנזורה פסלה את כל התכנית, נשאר לי מין טקסט כזה עם refrain. נפגשתי שוב עם מיתיא (מרדכי זעירא), הוא עוד גר ברח' טרומפלדור בתל אביב. שיניתי בעצתו מספר מקומות, ויצא שיר צבאי. זה היה על סף מלחמת העולם, וכבר הרגישו את המלחמה.

עדות יעקב אורלנד בפני דן אלמגור (20.7.1975), מתועדת בכרטסת מאיר נוי: 

הפתיחה של השיר הייתה אות הרדיו ב"קול ירושלים" כל ימי מלחמת העולם השנייה.

דברי אליהו הכהן ב"קול ישראל" (2.9.1978) מתועדים בכרטסת מאיר נוי:

השיר הושמע לראשונה בפי אשתו של זעירא ב"קול ירושלים" ולמחרת נדפס בעיתונים בטורי החדשות. [לא מצאנו הדפסה כזאת בעיתונים הסרוקים באתר "עיתונות יהודית היסטורית". המילים נדפסו בעיתון "הבוקר", בתאריך 22.10.1941 לאחר שהשיר כבר "התחבב על החיילים והציבור"].

בידיעה בעיתון "הצופה", 8.10.1941, נמסר כי "שיר הלגיונות" הושמע בבית קולנוע מעל גבי תקליט. אין בידינו כל מידע נוסף על הקלטה של השיר בתקופה זו. 

שירי מולדת   יום הזיכרון   צבא