הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר הלגיונות
צָבָא, צָבָא, מַה טּוֹבוּ אֹהָלֶיךָ! צָבָא, צָבָא, מָה רַבּוּ חַיָּלֶיךָ! צְעַד, צְעַד, גֵּאֶה וְרַם קוֹמָה, בְּשִׁיר הַמְּגִנִּים עַל הַחוֹמָה! אַרְצִי, אַרְצִי, שְׂאִי שְׁלוֹם בָּנַיִךְ, דָּמֵנוּ לָךְ, חַרְבֵּנוּ לְחַיַּיִךְ! בְּבוֹא הַיּוֹם, לִבֵּנוּ לָךְ נָכוֹן, קַדְּמִינוּ, אֵם, בְּשִׁיר הַנִּצָּחוֹן! צַעַד, לַהַט – דֶּרֶךְ מְסֻלַּעַת. זַעַם, רַעַם – עֹז הַפִּגְיוֹנוֹת. סוּרוּ, גּוּרוּ – הַחֲזִית רוֹקַעַת! דֶּרֶךְ, בֶּרֶךְ – שִׁיר הַלִּגְיוֹנוֹת! וְאִם נִפֹּל – חֲיִי בְּדַם לִבֵּנוּ, פִּרְשִׂי שָׁלוֹם וָאוֹר לְעוֹלָלֵינוּ, הָנִיפִי שׁוּב, הָנִיפִי אֶת דִּגְלֵךְ, כִּי כָּל חַיָּל נוֹפֵל לְמַעֲנֵךְ! כִּי כָּל חַיָּל אוֹהֵב אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת, וְזֹאת יָדוֹ לָנֶצַח לֹא בּוֹגֶדֶת. תְּחִי הַיָּד, שֶׁנִּשְׁבְּעָה לָמוּת עַד אִם יוּנַף הַדֶּגֶל הַשָּׁמוּט! צַעַד, לַהַט...צבא, צבא, מה טובו אהליך! צבא, צבא, מה רבו חייליך! צעד, צעד, גאה ורם קומה בשיר המגינים על החומה! ארצי, ארצי, שאי שלום בנייך, דמנו לך, חרבנו לחייך! בבוא היום, לבנו לך נכון, קדמינו, אם, בשיר הנצחון צעד, להט, דרך מסולעת, זעם, רעם, עוז הפגיונות! סורו, גורו, החזית רוקעת, דרך, ברך, שיר הלגיונות. ואם ניפול חיי בדם לבנו, פרשי שלום ואור לעוללינו, הניפי שוב, הניפי את דגלך, כי כל חייל נופל למענך, כי כל חייל אוהב אותך, מולדת, וזאת ידו לנצח לא בוגדת, תחי היד שנשבעה למות עד אם יונף הדגל השמוט!

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: יעקב אורלנד
לחן: מרדכי זעירא
כתיבה: 1939

צָבָא, צָבָא, מַה טּוֹבוּ אֹהָלֶיךָ!
צָבָא, צָבָא, מָה רַבּוּ חַיָּלֶיךָ!
צְעַד, צְעַד, גֵּאֶה וְרַם קוֹמָה,
בְּשִׁיר הַמְּגִנִּים עַל הַחוֹמָה!

אַרְצִי, אַרְצִי, שְׂאִי שְׁלוֹם בָּנַיִךְ,
דָּמֵנוּ לָךְ, חַרְבֵּנוּ לְחַיַּיִךְ!
בְּבוֹא הַיּוֹם, לִבֵּנוּ לָךְ נָכוֹן,
קַדְּמִינוּ, אֵם, בְּשִׁיר הַנִּצָּחוֹן!

צַעַד, לַהַט –
דֶּרֶךְ מְסֻלַּעַת.
זַעַם, רַעַם –
עֹז הַפִּגְיוֹנוֹת.
סוּרוּ, גּוּרוּ –
הַחֲזִית רוֹקַעַת!
דֶּרֶךְ, בֶּרֶךְ –
שִׁיר הַלִּגְיוֹנוֹת!

וְאִם נִפֹּל – חֲיִי בְּדַם לִבֵּנוּ,
פִּרְשִׂי שָׁלוֹם וָאוֹר לְעוֹלָלֵינוּ,
הָנִיפִי שׁוּב, הָנִיפִי אֶת דִּגְלֵךְ,
כִּי כָּל חַיָּל נוֹפֵל לְמַעֲנֵךְ!

כִּי כָּל חַיָּל אוֹהֵב אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת,
וְזֹאת יָדוֹ לָנֶצַח לֹא בּוֹגֶדֶת.
תְּחִי הַיָּד, שֶׁנִּשְׁבְּעָה לָמוּת
עַד אִם יוּנַף הַדֶּגֶל הַשָּׁמוּט!

צַעַד, לַהַט...
צבא, צבא, מה טובו אהליך!
צבא, צבא, מה רבו חייליך!
צעד, צעד, גאה ורם קומה
בשיר המגינים על החומה!

ארצי, ארצי, שאי שלום בנייך,
דמנו לך, חרבנו לחייך!
בבוא היום, לבנו לך נכון,
קדמינו, אם, בשיר הנצחון

צעד, להט, דרך מסולעת,
זעם, רעם, עוז הפגיונות!
סורו, גורו, החזית רוקעת,
דרך, ברך, שיר הלגיונות.

ואם ניפול חיי בדם לבנו,
פרשי שלום ואור לעוללינו,
הניפי שוב, הניפי את דגלך,
כי כל חייל נופל למענך,

כי כל חייל אוהב אותך, מולדת,
וזאת ידו לנצח לא בוגדת,
תחי היד שנשבעה למות
עד אם יונף הדגל השמוט!







 פרטים נוספים


מתוך "125 שירים לזמרה בציבור ולמקהלה"

צַעַד לַהַט...

צָבָא צָבָא מַה טּוֹבוּ אֹהָלֶיךָ
צָבָא צָבָא מָה רַבּוּ חַיָּלֶיךָ
צְעַד, צְעַד אֶל קִיר וְאֶל חוֹמָה
בְּשִׁיר הַדָּם בְּשִׁיר הַמִּלְחָמָה

[שאר השיר כמו בנוסח הראשי]
צעד להט...

צבא צבא מה טובו אוהליך
צבא צבא מה רבו חייליך
צעד, צעד אל קיר ואל חומה
בשיר הדם בשיר המלחמה

[שאר השיר כמו בנוסח הראשי]




 פרטים נוספים


מפנקסה של איה רופין (1939 בערך)

[בבית השני]
שאי שלום...


 פרטים נוספים
ביצוע: סידור בלרסקי
שנת הקלטה: 1950
מקור: מארז התקליטונים Songs of Palestine מס' H17-531 בחברת Besa Records


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: המקהלה לזמר עם
עיבוד: גיל אלדמע
שנת הקלטה: 9.12.1965
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

בליווי הרכב כלי.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שושנה דמארי
שנת הקלטה: 14.9.1954
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

בליווי תזמורת גלי צה"ל

מנצח: רומן מסינג



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת צדיקוב
שנת הקלטה: 15.5.1960
מקור: היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב

השיר כולל מלל בתחילה ואינו מושר במלואו.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2000
מקור: תקליטור של חבורת שהם
על השיר

ביצועים נוספים:

במלחמת העולם השניה התגייסו יהודי ארץ ישראל לעזרת בנות הברית במלחמתן נגד הצורר הנאצי. השיר שחובר בסוף 1939 בפרוץ המלחמה, נעשה להמנון הבלתי רשמי של התגייסות יהודי העולם למלחמה בנאצים ונוגן על ידי התזמורות הצבאיות במצעדי היחידות העבריות במחנה 'סרפנד', בתל אביב, בקהיר ובאלכסנדריה. בשיר הזה פתח רדיו ירושלים את תכניתו 'השעה העברית' ושידר אותו לעיתים קרובות במשך חמש שנות המלחמה. (מתוך הספר 'היו לילות', עמ' 157)

יעקב אורלנד בריאיון לציפי פליישר, 20.2.1963, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 378:

השיר יועד לתכנית "המטאטא" בבימוי מרדכי אולרי נוז'יק, סטירה על עיריית תל אביב. אחד הקטעים שם תיאר את פועלי הניקיון שהם הולכים ומנקים בסך. והשיר הזה, בגרסתו ההיא (לא כפי שמוכר היום), נתכוון להעלות בגיחוך את כל העניין הזה של הניקיון כפי שהעירייה נתנה אותו.  לאחר שהצנזורה פסלה את כל התכנית, נשאר לי מין טקסט כזה עם refrain. נפגשתי שוב עם מיתיא (מרדכי זעירא), הוא עוד גר ברח' טרומפלדור בתל אביב. שיניתי בעצתו מספר מקומות, ויצא שיר צבאי. זה היה על סף מלחמת העולם, וכבר הרגישו את המלחמה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


תיווי: הלל אילת
תגיות

שירי מולדת   יום הזיכרון   צבא  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם