הַיָּרֵחַ מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל תּוֹךְ הַיָּם-יָם-יָם
הַפַּרְדֵּסִים נוֹתְנִים רֵיחוֹת יִמַּח שְׁמָם-מָם-מָם!
הַחֲמוֹר נוֹעֵר בְּקוֹל קוֹרֵעַ לֵב...
כֵּיצַד אֶפְשָׁר,חֲבִיבָה, לֹא לְהִתְאַהֵב?..
מִסָּבִיב לָךְ יַעַמְדוּ עֶשְׂרִים כּוּשִׁים-שִׁים-שִׁים
רַק לְגָרֵשׁ מִמֵּךְ זְבוּבִים וְיַתּוּשִׁים-שִׁים-שִׁים
אַתְּ תָּשִׁירִי, וַאֲנִי לָךְ אֲנַגֵּן
וְאַחַר-כָּךְ, חֲבִיבָה, בּוֹאִי וְנִתְחַתֵּן!