עֲנָנִים חוֹלְפִים בַּשַּׁחַק, רוּחַ מִשְׁתּוֹלֵל, מִסִּיבִּיר שׁוֹלֵחַ אַבָּא דַּ"שׁ בִּדְמִי הַלֵּיל. רַק הָרוּחַ דַּ"שׁ שׁוֹלֵחַ מֵאַרְצוֹת הַקֹּר, שָׁם אָבִיךָ הַטּוֹרֵחַ לֹא מַפְסִיק לַחְפֹּר. מַעֲמִיק הוּא לַחֲפֹר שָׁם וְשוֹאֵף לַדְּרוֹר אַל תִּדְאַג, בִּשְׁבִיל הַשֶּׁקֶר הוּא חוֹפֵר שָׁם בּוֹר. לֹא רִאשׁוֹן וְלֹא אַחֲרוֹן הוּא שֶׁנּוֹפֵל שָׁדוּד אַל תִּדְאַג בְּנִי, כִּי אָבִיךָ הוּא גִּבּוֹר אָהוּד. וְאַתָּה גִּבּוֹר תִּהְיֶה גַּם נוּמָה, בֵּן, דּוּמָם, וֶאֱגֹר כּוֹחוֹת, אֵי פַּעַם תִּצְטָרֵךְ אוֹתָם.עננים חולפים בשחק רוח משתולל מסיביר שולח אבא ד"ש בדמי הליל רק הרוח ד"ש שולח מארצות הקור שם אביך הטורח לוא מפסיק לחפור. מעמיק הוא לחפור שם ושואף לדרור אל תדאג בשביל השקר הוא חופר שם בור. לא ראשון ולא אחרון הוא שנופל שדוד אל תדאג בני כי אביך הוא גיבור אהוד. ואתה גיבור תהיה גם נומה בן דומם ואגור כוחות אי פעם תצטרך אותם.