מסחה

בְּאַרְצֵנוּ יֵשׁ מָקוֹם יָדוּעַ בַּמַּפָּה מְכֻנֶּה הוּא "כְּפַר תָּבוֹר". וְאֶצְלֵנוּ יֵשׁ לו שֵׁם קָבוּעַ "מֶסְחָה" כְּפָר לַיָּהוּד וְלַשָּׁחֹר. "הוֹי אַהֲלָן וְסַהֲלָן" כָּךְ קוֹרֵא שָׁם כָּל אֶחָד בְּפָגְשׁוֹ אֶת חֲבֵרוֹ הוֹי אַהֲלָן וְסַהֲלָן. הַחַיִּים קַלִּים מְאֹד בְּמֶסְחָה בְּנֵי דּוֹדֵינוּ עוֹבְדִים הֵם בַּשָּׂדוֹת, הָאִכָּר הוּא בְּקָפֶה "צִיבְרוּכֶן", מְבַלֶּה אֶת מֵיטָב הַשָּׁעוֹת. הוֹי כּוֹס עָסִיס, וְכוֹס גָּזוֹז מֵהַגָ'רָה אֶל הַקִיּוֹסְק, כָּך רָצוֹת הֵן הַפְּרוּטוֹת הוֹי כּוֹס עָסִיס וְכוֹס גָּזוֹז. מֶסְחָה זוֹהִי מוֹשָׁבָה אַנְטִיקָה* נִבְנְתָה כְּבָר לִפְנֵי 100 שָׁנָה. וּמֵאָז יִסְּדָה אוֹתָהּ הַפִּיקָ"א שׁוּם דָּבָר בַּמָּקוֹם לֹא הִשְׁתַּנָּה. גַּם אִם תָּבוֹא בְּעוֹד שָׁנִים שָׁם תִּמְצָא אֶת כָּל אוֹתָם הַפַּרְצוּפִים הַיְּשָׁנִים שֶׁבְּ"צִיבְרוּכֶן" הֵם יוֹשְׁבִים. * אנטיקה = ענתיקהבארצנו יש מקום ידוע במפה מכונה הוא "כפר תבור". ואצלנו יש לו שם קבוע "מסחה" כפר ליהוד ולשחור. "הוי אהלן וסהלן" כך קורא שם כל אחד בפוגשו את חברו הוי אהלן וסהלן. החיים קלים מאוד במסחה בני דודינו עובדים הם בשדות, האיכר הוא בקפה "ציברוכן", מבלה את מיטב השעות. הוי כוס עסיס, וכוס גזוז מהג'רה אל הקיוסק, כך רצות הן הפרוטות הוי כוס עסיס וכוס גזוז. מסחה זוהי מושבה אנטיקה* נבנתה כבר לפני 100 שנה. ומאז ייסדה אותה הפיק"א שום דבר במקום לא השתנה. גם אם תבוא בעוד שנים שם תמצא את כל אותם הפרצופים הישנים שב"ציברוכן" הם יושבים.

מפזמוני מחזור י"ג של "כדורי" המופיעים בלג'ר - שירון שנכתב ע"י התלמידים על פי מנגינות התקופה. מתבסס על השיר שמעו נא באותו לחן.

בדרך כלל היו שרים רק את הבית האחרון של השיר. נחמה חן, בוגרת "כדורי", מספרת, כי מסחה היתה "עיר המחוז" של הכדוריסטים. היו הולכים אליה לראות סרטים ביום שישי.