אחר הגשם

שִׁיר לֶכֶת אַחַת שְׁתַּיִם אַחַת שְׁתַּיִם כַּמָּה זַכִּים הֵם הַשָּׁמַיִם חָדַל הַגֶּשֶׁם, פָּסַק הָרוּחַ עַכְשָׁיו נֵצֵא יַחְדָיו לָשׂוּחַ אַחַת שְׁתַּיִם יָשָׁר בַּשְּׁבִיל כָּל יֶלֶד קָט מָלֵא הוּא גִיל אַחַת שְׁתַּיִם, אַחַת שְׁתַּיִם לְשֶׁמֶשׁ פָּז רַבּוֹת קַרְנַיִם כָּל קֶרֶן שֶׁמֶשׁ אוֹר שׁוֹפֶכֶת כַּמָּה נָעִים עַכְשָׁיו לָלֶכֶת אַחַת שְׁתַּיִם, יָשָׁר בָּרְחוֹב הֶאָח, הֶאָח יָפֶה וָטוֹב! אַחַת שְׁתַּיִם, אַחַת שְׁתַּיִם אֵין כָּל אָבָק עָף לָעֵינַיִם צַח הָאֲוִיר, מָלֵא הוּא רֵיחַ נֵלֵךְ, נִצְעַד בְּלֵב שָׂמֵחַ אַחַת שְׁתַּיִם מִחוּץ לָעִיר נֵלֵךְ יַחְדָיו, נָשִׁירָה שִׁיר שיר לכת אחת שתיים אחת שתיים כמה זכים הם השמיים חדל הגשם, פסק הרוח עכשיו נצא יחדיו לשוח אחת שתיים ישר בשביל כל ילד קט מלא הוא גיל אחת שתיים, אחת שתיים לשמש פז רבות קרניים כל קרן שמש אור שופכת כמה נעים עכשיו ללכת אחת שתיים, ישר ברחוב האח, האח יפה וטוב! אחת שתיים, אחת שתיים אין כל אבק עף לעיניים צח האוויר, מלא הוא ריח נלך, נצעד בלב שמח אחת שתיים מחוץ לעיר נלך יחדיו, נשירה שיר

השיר נדפס לראשונה (מלים ולחן) ב"גליונות לגננות" (תרע"ט - 1919), גליון 26, תחת הכותרת "שיר לכת". בנוסח זה הבתים ארוכים יותר ובסוף כל בית חלק מנגינה נוסף. גם ב"מחרוזת" מהדורת 1923 נדפס השיר עם חלק המנגינה הנוסף.

מקור: "לוין קיפניס: מחרוזת - זמירות ומשחקים לילדים [פרנקפורט]", אמנות, 1923, עמוד 18

מקור: "לוין קיפניס: מחרוזת - זמירות ומשחקים לילדים [פרנקפורט]", אמנות, 1923, עמוד 19