אֲגָדָה אַגִּיד לָכֶם שִׁמְעוֹ קָרוֹב רָחוֹק! לַגְּדוֹלִים הִיא לֶקַח טוֹב לַקְּטַנִּים הִיא שְׂחוֹק חַד גַּדְיָא! חַד גַּדְיָא! גְּדִי רַךְ יָפֶה לִכְבוֹד יוֹם טוֹב בַּשּׁוּק אַבָּא קָנָה וּשְׁנֵי זוּזִים בִּמְזוּמָנִים בּוֹ מִכִּיסוֹ מָנָה וְהִנֵּה אָתָא חָתוּל גַּנָּב זוֹלֵל אֲשֶׁר לֹא-לוֹ הַגְּדִי צָלוּי מָצָא צָפוּן וַיֹּאכַל אֶת כֻּלּוֹ הָה גְּדִי יָפֶה, הָה גְּדִי יָקָר אֲשֶׁר אַבָּא קָנָה שֶשְּׁנֵי זוּזִים בִּמְזוּמָנִים בּוֹ מִכִּיסוֹ מָנָה חַד גַּדְיָא! חַד גַּדְיָא! רָאָה הַכֶּלֶב, הִשְׁתּוֹלֵל מִמַּעֲשֵׂה הַשׁוֹד וּבַזּוֹלֵל שָׁלַח שִׁנָּיו וְלֹא שְׁלָחוֹ חַי עוֹד אַךְ חֹטֶר עֵץ עָבֶה, כָּבֵד עַל-גַּב הַכֶּלֶב נָח חָבַט עוֹרוֹ, אַף דָּשׁ בְּשָׂרוֹ עַד שֶׁנַפְשׁוֹ נָפַח הָה גְּדִי יָפֶה... זֹאת רָאֲתָה אֵשׁ בּוֹעֲרָה וַתִּמָּלֵא חֵמָה בַּחֹטֶר אָחֲזָה סָבִיב שַׂמְתָהוּ לִבְלִימָה אַךְ מַיִם צָרֵי-אֵשׁ מֵאָז הִתְגַּעֲשׁוּ עַל-זֶה וַיֵּעָרוּ בַּלֶּהָבָה וַתַּכֶּה וַתִּכָּבֶה הָה גְּדִי יָפֶה... וִיאַת שׁוֹר פָּר אֶל הַמָּקוֹם שׁוֹר פָּר מַקְרִין מַפְרִיס וַיֵּשְׁתְּ הַמַּיִם מִן הַכְּלִי וְלֹא הִשְׁאִיר רְסִיס וְהִנֵּה שׁוֹחֵט, מֵכִין בָּשָׂר אֶת שַׂכִּינוֹ לָקַח שִׂנֵּן אוֹתָהּ, בְּדָקָהּ הֵיטֵב וְאֶת הַשּׁוֹר טָבַח הָה גְּדִי יָפֶה... אַךְ לַשּׁוֹחֵט, שׁוֹחֵט אֶחָד הֵבִיא מַהֵר הַקֵּץ מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּא בְּחַרְבּוֹ וּפְתִיל חַיָּיו קִצֵּץ לְסוֹף הוֹפִיעַ כְּבוֹד אֵל חַי וְיָשַׁב לְמִשְׁפָּט בִּלַּע הַמָּוֶת לִנְצָחִים וּמַלְאָכוֹ שָׁחַט הָה גְּדִי יָפֶה... אגדה אגיד לכם שמעו קרוב רחוק! לגדולים היא לקח טוב לקטנים היא שחוק חד גדיא! חד גדיא! גדי רך יפה לכבוד יום טוב בשוק אבא קנה ושני זוזים במזומנים בו מכיסו מנה והנה אתא חתול גנב זולל אשר לא-לו הגדי צלוי מצא צפון ויאכל את כולו הה גדי יפה, הה גדי יקר אשר אבא קנה ששני זוזים במזומנים בו מכיסו מנה חד גדיא! חד גדיא! ראה הכלב, השתולל ממעשה השוד ובזולל שלח שיניו ולא שילחו חי עוד אך חוטר עץ עבה, כבד על-גב הכלב נח חבט עורו, אף דש בשרו עד שנפשו נפח הה גדי יפה... זאת ראתה אש בוערה ותימלא חימה בחוטר אחזה סביב שמתהו לבלימה אך מים צרי-אש מאז התגעשו על-זה וייערו בלהבה ותכה ותכבה הה גדי יפה... ויאת שור פר אל המקום שור פר מקרין מפריס וישת המים מן הכלי ולא השאיר רסיס והנה שוחט, מכין בשר את שכינו לקח שנן אותה, בדקה היטב ןאת השור טבח הה גדי יפה... אך לשוחט, שוחט אחד הביא מהר הקץ מלאך המוות בא בחרבו ופתיל חייו קיצץ לסוף הופיע כבוד אל חי וישב למשפט בילע המוות לנצחים ומלאכו שחט הה גדי יפה...