גִּיל, שִׂמְחָה וָזֶמֶר הָבוּ לִי בִּקַּשְׁתִּי -
הֶעָזַת הַנֹּעַר, צְחוֹק וְהִתּוּלִים.
הֵן לְמוּד הָעֹנִי, אַךְ פְּגָעִים יָדַעְתִּי
הֵן עַד כֹּה מָשַׁכְתִּי אַךְ בְּעֹל הַחַיִים
הָבוּ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וּנְשִימוֹת הַפֶּרַח
כִּי שָׁרוּי הָיִיתִי בְּבִצּוֹת הַסְּתָו.
לַאֲוִיר לַחָפְשִׁי, לִמְרוֹמֵי הַנֶּצַח
כִּי הָיִיתִי עֶבֶד שָׁח בַּאֲזִיקָיו.
הִנָּקֵם בְּלִי שֹׂבַע, הִלָּחֵם בְּלִי רֶטֶט
כִּי נָתוּן הָיִיתִי בִּידֵי רָעִים
הָבוּ רֶגַע אֹשֶר, אַהֲבָה וָשֶׁקֶט
כִּי עוֹד לֹא הָיוּ לִי אֵלֶּה בַּחַיִים.