המחרשה

הַמַּחְרֵשָׁה הִיא אֶבֶן הָרֹאשָׁה לְחַיֵּי שַׁלְוַת הַשְׁקֵט בְּלִי מַחְסוֹר לַגֵּו; בֹּקֶר כִּי אַשְׁכִּימָה נַפְשִׁי לֹא תָּהִימָה מִמַּחְסוֹר, מִלְוֶה, כְּלִימָה וּדְאָגָה בַּלֵּב. בְּגָרְנִי כְּבָר הוּכְנָה תְּבוּאָה לְכָל הַשָּׁנָה, אֶזְרַע, אֶקְצֹר בִּרְנָנָה חָפְשִׁי וְשָׁלֵו. אֶשְׁאָלָה: מִי מֵרָמֵי מַעֲלָה יִחְיֶה חַיֵּי שַׁלְוָה כָּמוֹנִי הַיּוֹם? אִם תֻּמְטַר אַדְמָתִי, אָז נִמְלְאָה בִּרְכָתִי, אַשְׂכִּיר אֶת תְּבוּאָתִי וְלַתֵּבֵל פִּדְיוֹם, וְרַבִּים בְּיָד עֲמֵלָה בְּלֶחֶם אֲנַהֵלָה כַּסְפִּי נָקִי מִגְּזֵלָה וְאֶתְהַלְּכָה בְּתֹם. זָרוֹת לִי כָּל מוֹתָרוֹת אֲשֶׁר הַהוֹצָאָה מַרְבָּה עַל הַשֶּׁבַח; מִגְבַּעְתִּי וְשִׂמְלָתִי דַּי לִי לִשְׁמִטָּתִי, וּרְחוֹקָה גַּם רַעְיָתִי מִמִּנְהֲגֵי כְּרַךְ, הַמַּגָּל הוּא מַשְׁבִּירִי, הַתַּרְנְגוֹל מְעִירִי הַשֶּׁמֶשׁ שְׁעוֹן-קִירִי וּמְנַשְּׁבִי - רוּחַ צַח. הַסּוֹחֵר בְּהַקָּפָה מוֹכֵר וְהִתְחָרוֹת תְּצִיקֵנוּ לִמְכֹּר עוֹד בְּזוֹל, מִשִּׁלּוּמֵי שְׁטָרוֹת יִשְׂבַּע רַבּוֹת צָרוֹת וַחֲנוּתוֹ - מָלְאָה קְבָרוֹת מִכָּל פֶּגֶר נָבוּל, לֹא אֵדַע כָּל הִתְחָרוֹת, יוֹם שָׁלוֹם יוֹם עֲבֵרוֹת יָדַי שְׁנֵי אוֹצָרוֹת הַמַּסְפִּיקִים לִי כֹּל. אֵי צוֹלֵחַ בַּעַל הַמַּרְזֵחַ כָּל שִׁכּוֹר רֵיק וּפוֹחֵז יְשַׁנֶּה פָּנָיו כִּכְרוּם, הַמִּסִּים הַקָּשִׁים לְיָמִים לָחֳדָשִׁים וּמַלְשִׁינוּת וּלְחָשִׁים עֲדֵי לֹא יוּכַל קוּם; סְחוֹרָתִי הִיא טְהוֹרָה לֹא אוֹבִיל שַׁי לְמוֹרָא לִי אֲשֶׁר אֶקְצֹרָה לֹא אֲשַׁחֵד מְאוּם. רַעְיָתִי אֵינֶנָּה כְּשָׂרָתִי הַמַּרְבָּה בִּשְׁפָחוֹת וּמְבַלָּה חִנָּם הוֹן, הִיא תָּבוּז מַעֲדַנִּים וְלָשׂוּחַ בַּגַּנִּים וּלְשׁוּקֵי זְמַנִּים תִּסַּע בְּאִי-קָלוֹן, אוֹפָה וּמְבַשֶּׁלֶת, מְנַקָּה וּמְגַדֶּלֶת וְעֵדֶר מְנַהֶלֶת - וְחָסְנָהּ כְּאַלּוֹן. כִּי יֻלַּד בֵּן לִי עֲלֵי חֶלֶד יִגְדַּל אָשְׁרִי כִּפְלַיִם כִּי נוֹלַד עוֹזֵר לִי, לְבֶן כְּרַךְ כִּי נִסְפְּתָה נֶפֶשׁ אֲשֶׁר עָשָׂה, תְּהִי לוֹ לְמַעֲמָסָה וּלְאָסוֹן פְּלִילִי, כָּל יֶלֶד מִיְּלָדַי עוֹבֵד מֵעֲבָדַי יַגְדִּיל מַעֲשֵׂי יָדַי וְיַרְחִיב לִי גְּבוּלִי. לִבָּתִי דַּי לָהּ שָׂלְמָה בְּתִתִּי וּבְלִי מֹהַר וּמַתַּן דּוֹד בַּכְּפָר אֶמְצָא, בֶּן כְּרַךְ כִּי יַשִּׂיא בִּתּוֹ, מְעַט לָהּ הַנָּדָן בְּתִתּוֹ כִּי תִּקַּח כָּל אֹשֶׁר אִתּוֹ וְכַעֲלוּקָה תִּמְצֶה. נָקֵל לְאִישׁ כָּמוֹנִי לִבְחֹר חָתָן מִמְּעוֹנִי וּלְמַתָּן עַז מְצָאַנִי וּבוֹ אָשְׁרָהּ תִּמְצָא. אֱלֹהֵינוּ יְבָרֵךְ נְדִיבֵינוּ הַמְּנִיחִים אֶבֶן פִּנָּה לִתְחִיַּת יִשְׂרָאֵל. כָּל בּוֹנֵה חָרְבוֹתֵינוּ כָּל תּוֹמֵךְ אִכָּרֵינוּ כָּל לְצִיּוֹן אִמֵּנוּ מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל, וְכִי אֵלֶּה הַכְּפָרִים יִהְיוּ לְעָרִים - אָז עַל נִסָּהּ תָּרִים זְרֻבָּבְלִים, הָאֵל.המחרשה היא אבן הרואשה לחיי שלות השקט בלי מחסור לגו, בוקר כי אשכימה נפשי לוא תהימה ממחסור מלווה כלימה ודאגה בלב בגורני כבר הוכנה תבואה לכל השנה אזרע, אקצור ברננה חופשי ושלו אשאלה: מי מרמי מעלה יחיה חיי שלווה כמוני היום? אם תמטר אדמתי, אז נמלאה ברכתי אשכיר את תבואתי ולתבל פדיום, ורבים ביד עמלה בלחם אנהלה כספי נקי מגזלה ואתהלכה בתום זרות לי כל מותרות אשר ההוצאה מרבה על השבח מגבעתי ושמלתי די לי לשמטתי ורחוקה גם רעייתי ממנהגי כרך המגל הוא משבירי התרנגול מעירי השמש שעון-קירי ומנשבי - רוח צח הסוחר בהקפה מוכר והתחרות תציקנו למכר עוד בזול משלומי שטרות ישבע רבות צרות וחנותו מלאה קברות מכל פגר נבול לא אדע כל התחרות יום שלום יום עברות ידי שני אוצרות המספיקים לי כל אי צולח בעל המרזח כל שיכור ריק ופוחז ישנה פניו ככרום המיסים הקשים לימים לחודשים ומלשינות ולחשים עדי לא יוכל קום; סחורתי היא טהורה לא אוביל שי למורא לי אשר אקצורה לא אשחד מאום רעייתי איננה כשרתי המרבה בשפחות ומבלה חינם הון היא תבוז מעדנים ולשוח בגנים ולשוקי זמנים תיסע באי-קלון אופה ומבשלת מנקה ומגדלת ועדר מנהלת - והסנה כאלון כי יולד בן לי עלי חלד יגדל אשרי כפלים כי נולד עוזר לי לבן כרך כי נספתה נפש אשר עשה תהי לו למעמסה ולאסון פלילי כל ילד מילדי עובד מעבדי יגדיל מעשי ידי וירחיב לי גבולי ליבתי די לה שלמה בתתי ובלי מהר ומתן דוד בכפר אמצא בן כרך כי ישיא בתו מעט לה הגורן בתתו כי תקח כל אשר אתו ובכעלוקה תמצה נקל לאיש כמוני לבחור חתן ממעוני ולמתן עז מצאני ובו אשרה תמצא אלוהינו יברך נדיבינו המניחים אבן פינה לתחיית ישראל כל בונה חרבותינו כל תומך איכרינו כל לציון אמנו מושיע וגואל וכי אלה הכפרים יהיו לערים אז על נסח תרים זרבבלים האל