הקטן
גופן
הגדל
גופן
במחרשתי
בְּמַחֲרַשְׁתִּי כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי אֶרְאֶה חַיִּים טוֹבִים וְלֹא אֶחְסַר מַה בָּהּ; וּבְקוּמִי מִשְּׁנָתִי לֹא תָּבוֹא דַּאֲגָתִי לְבַקֵּשׁ אֶת מִחְיָתִי עַל צָרְכֵי יוֹם הַבָּא. לַחֹרֶף מוּכָן כְּבָר, הָאָסָם מָלֵא בָּר, קָצְרוּ יָדַי וְלֹא זָר, עַל אֶרֶץ רַבָּה. בְּעֹשֶׁר מִי יִחְיֶה בְּיֹשֶׁר חַיֵּי שַׁלְוַת הַשְׁקֵט כָּמוֹנִי – הָאִכָּר? בְּתֵת יָהּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה, מָלֵאתִי הַצְלָחָה, אֲלֻמּוֹתַי אוֹלִיכָה לְהַחֲיוֹת עוֹלָם בַּבָּר: כַּסּוֹחֵר, כֶּחָרָשׁ, כַּמַּלָּח, כַּפָּרָשׁ, יַחְדָּו עָשִׁיר וָרָשׁ – וְכַסְפִּי יָשָׁר.במחרשתי כל אושרי ירשתי אראה חיים טובים ולא אחסר מה בה; ובקומי משנתי לא תבוא דאגתי לבקש את מחייתי על צורכי יום הבא. לחורף מוכן כבר, האסם מלא בר, קצרו ידיי ולא זר, על ארץ רבה. בעושר מי יחיה ביושר חיי שלות השקט כמוני – האיכר? בתת יה גשמי ברכה, מלאתי הצלחה, אלומותיי אוליכה להחיות עולם בבר: כסוחר, כחרש, כמלח, כפרש, יחדיו עשיר ורש – וכספי ישר.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אליקום צונזר
תרגום/נוסח עברי: נח שפירא
לחן: אליקום צונזר
כתיבה: 1888

בְּמַחֲרַשְׁתִּי
כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי
אֶרְאֶה חַיִּים טוֹבִים
וְלֹא אֶחְסַר מַה בָּהּ;

וּבְקוּמִי מִשְּׁנָתִי
לֹא תָּבוֹא דַּאֲגָתִי
לְבַקֵּשׁ אֶת מִחְיָתִי
עַל צָרְכֵי יוֹם הַבָּא.

לַחֹרֶף מוּכָן כְּבָר,
הָאָסָם מָלֵא בָּר,
קָצְרוּ יָדַי וְלֹא זָר,
עַל אֶרֶץ רַבָּה.

בְּעֹשֶׁר
מִי יִחְיֶה בְּיֹשֶׁר
חַיֵּי שַׁלְוַת הַשְׁקֵט
כָּמוֹנִי – הָאִכָּר?

בְּתֵת יָהּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה,
מָלֵאתִי הַצְלָחָה,
אֲלֻמּוֹתַי אוֹלִיכָה
לְהַחֲיוֹת עוֹלָם בַּבָּר:

כַּסּוֹחֵר, כֶּחָרָשׁ,
כַּמַּלָּח, כַּפָּרָשׁ,
יַחְדָּו עָשִׁיר וָרָשׁ –
וְכַסְפִּי יָשָׁר.
במחרשתי
כל אושרי ירשתי
אראה חיים טובים
ולא אחסר מה בה;

ובקומי משנתי
לא תבוא דאגתי
לבקש את מחייתי
על צורכי יום הבא.

לחורף מוכן כבר,
האסם מלא בר,
קצרו ידיי ולא זר,
על ארץ רבה.

בעושר
מי יחיה ביושר
חיי שלות השקט
כמוני – האיכר?

בתת יה גשמי ברכה,
מלאתי הצלחה,
אלומותיי אוליכה
להחיות עולם בבר:

כסוחר, כחרש,
כמלח, כפרש,
יחדיו עשיר ורש –
וכספי ישר.


 פרטים נוספים


גרסת "כינור ציון"

א.
בְּמַחֲרַשְׁתִּי
כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי,
אֶרְאֶה חַיִּים טוֹבִים
וְלֹא אֶחְסַר מָה, בָּהּ.

וּבְקוּמִי מִשְּׁנָתִי
לֹא תָבֹא דַאֲגָתִי
לְבַקֵּשׁ אֶת מִחְיָתִי
עַל צָרְכֵי יוֹם הַבָּא.

לַחֹרֶף מוּכָן כְּבָר
הָאֹסֶם מָלֵא בָר,
קָצְרוּ יָדַי וְלֹא זָר
פֹּה עַל אֶרֶץ רַבָּה,

ב.
בָּעֹשֶׁר
מִי יִחְיֶה בְיֹשֶׁר
חַיֵּי שַׁלְוַת הַשְׁקֵט
כָּמֹנִי – הָאִכָּר?

בְּתֵת יָהּ גִּשְׁמֵי בְרָכָה,
מָלֵאתִי הַצְלָחָה
אֲלֻמּוֹתַי אוֹלִיכָה
לְהַחֲיוֹת עוֹלָם בַּבָּר.

כַּסּוֹחֵר כֶּחָרָשׁ,
כַּמַּלָּח, כַּפָּרָשׁ,
יַחַד עָשִׁיר וָרָשׁ
וְכַסְפִּי נָקִי וְיָשָׁר.

ג.
עַל הָרוֹכֵל
לְהַאֲמִין לְכָל נוֹכֵל,
לְהִתְחָרוֹת, לְהִשְׂתַּכֵּר
כִּי אִם עַל לֶחֶם צַר.

מִתַּשְׁלוּמֵי פֵרָעוֹן
הוּא מֻכֶּה בְשִׁגָּעוֹן
וְסוֹפוֹ עוֹד לְדֵרָאוֹן
כִּי יֹאכַל גַּם חֵיל זָר.

אֲנִי רָחוֹק מִקְּרוֹבוֹת
מֵעֲרֹךְ סִפְרֵי-חוֹבוֹת,
מִתַּשְׁלוּמֵי טוֹבוֹת –
הֲלֹא יָדַי עוֹשׂוֹת בָּר.

ד.
בַּעַל מַרְזֵחַ
יִשָּׂא מִכָּל קֵרֵחַ,
מִכָּל שׁוֹתֶה שִׁכּוֹר
כַּעַס וּמַכְאוֹבִים.

וְאַחַר תַּשְׁלוּמֵי מַס
וּלְשַׂר הַמַּשְׁקִים פְּרָס
לוּ רַק גֵּרָה אַחַת
תִּשָּׁאֵר מֵהַסּוֹבְאִים.

אֲנִי מִכָּל זֶה חָפְשִׁי,
מַס לֹא תֵדַע נַפְשִׁי,
קִמְחִי, צַמְרִי, דִּבְשִׁי –
לִי הֵם כָּל הַטּוֹבִים.

ה.
לְמַזָּלִי,
אִם עוֹד יֶלֶד בָּא לִי
יִרְוַח לִי עוֹד יוֹתֵר
וְאֶקְנֶה עוֹד נַחֲלָה.

בָּעִיר כִּי יִרְבּוּ בָנִים
הֵם לְהוֹרָם כַּאֲבָנִים,
וְכִי יִגְדְּלוּ בַשָּׁנִים
יוֹסִיפוּ לוֹ מַחֲלָה.–

אַךְ לִי הֵם נוֹלָדִים
לַעֲבֹד כַּעֲבָדִים,
וְכָל אַחַד הַיְּלָדִים
לְרַוְחָתִי בָּא, אַךְ לָהּ.

ו.
מִמּוֹתָרוֹת
אֵין לִי כָל צָרוֹת
כִּלְשֹׁכְנֵי עִיר וָעִיר
בְּעֵמֶק הַבָּכָא.

שְׂמִיכָתִי זֹאת הַבִּיטָה
תִּצְלַח לִי לִשְׁמִטָּה
וּלְפִי זֹאת הַשִּׁטָּה
תְּחִי כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.

הַתַּרְנְגוֹל מְקִימִי
שֶׁמֶשׁ מוֹרֵה יוֹמִי,
וְהַמַּגָּל מְרִימִי
עַל בָּמֳתֵי הַצְלָחָה.

ז.
רַעֲיָתִי
עוֹמֶדֶת לְעֶזְרָתִי
בְּלִי שְׁפָחוֹת זוֹלֵלוֹת
הִיא גְבֶרֶת מְאֹד נַעֲלָה!

לֹא תִּתְאַו לִרְדִידִים,
לִצְעָדוֹת* וְלִצְמִידִים,
לָשׂוּחַ עִם יְדִידִים.–
בֶּטַח בָּהּ לֵב בַּעֲלָהּ!

בְּבֵיתִי מִתְעַסֶּקֶת,
לְבָנַי הִיא מֵינֶקֶת,
וְהִיא בְּרִיאָה מוּצֶקֶת
וְרַק שִׂמְחָה וְצַהֲלָה!

ח.
אֶת בִּתִּי
הֵן טוֹב לִי תִּתִּי,
לְאִישׁ עוֹבֵד יָשָׁר
בְּלִי מֹהַר וְנָדָן.

בָּעִיר, רְאוּ, הַכַּלּוֹת:
כָּל הוֹן הוֹרָן מְבַלּוֹת
וּמִבַּיִת שׁוֹאֲלוֹת
כָּל-אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדָן.

לִבְנוֹתַי אֶמְצָא חִישׁ
בִּמְקוֹם מוֹשָׁבִי אִישׁ
וְנָדָן עֵז עִם תַּיִשׁ,–
אֹשֶׁר נִצְחִי בַעֲדָן!

ט.
וְעַל כָּכָה
יְהִי זִכְרָם לִבְרָכָה –
כָּל-הַשָּׁבִים לְצִיּוֹן
וַהֲרִיסוֹתֶיהָ בּוֹנִים,

גַּם בְּרָכָה, אֱלֹהֵינוּ
אֶת תּוֹמְכֵי פֹעֲלֵנוּ
וְעוֹזְרֵי מוֹשְׁבוֹתֵינוּ
"זְרֻבָּבֶלִים הָאַחֲרוֹנִים"!

וְכַאֲשֶׁר הַמּוֹשָׁבוֹת
תַּעֲלֶינֶה לִרְבָבוֹת,
יַכִּירוּ הַלְבָבוֹת
אֶת אֵלֶּה הַגְּאוֹנִים.


 פרטים נוספים


יידיש

די סאָכע

אין סאָכע
ליגט די מזל־ברכה,
דער וואַרער גליק פֿון לעבן,
קיין זאַך מיר ניט פֿעלט!
עס קומט דער פֿרימאָרגן,
איך דאַרף ניט לײַען, באָרגן,
דער מוח דאַרף ניט זאָרגן
אויף טאָג־הוצאָות, געלט.
ס'איז אָנגעגרייט אויף ווינטער
אַ זאַסיק אַ געזונטער,
איז זיי, איך שנײַד גאַנץ מונטער —
פֿרײַ אין גאָטעס וועלט…

פֿון רײַכן
ווער קען זיך צו מיר גלײַכן?
ווער לעבט רויִק, גליקלעך
ווי איך, פּויער אין פֿעלד?
גיט נאָר גאָט דעם רעגן,
פֿיל איך גליק און זעגן,
איך פֿיר שוין סנאָפּעס־וועגן,
חיונה פֿאַר דער וועלט.
איך טו לײַט ערנערן,
מאַרקלײַט און שפּײַכלערן,
שיפֿערס, קאָמיסיאָנערן —
און כּשר איז מײַן געלט…

[…]

בענטשן
זאָל נאָר גאָט די מענטשן,
וועלכע שטיצן ציון,
צוריק דאָס לאַנד באַנײַט!
בענטש נאָר, גאָט, די ריצער,
די קאָלאָניען־באַשיצער,
די אַרבעטער־שטיצער —
די זרבבֿלס פֿון דער צײַט.
ווען פֿון די קאָלאָניען
וועט ווערן מיליאָנען,
וועט ציון ערשט דערמאָנען
אָט דיזע גרויסע לײַט!


 פרטים נוספים


נוסח חנה וייס

בַּמָּה חָרַשְׁתִּי
כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי
במה חרשתי
כל אושרי ירשתי


 פרטים נוספים
ביצוע: מקהלת קול ישראל
עיבוד: יצחק אדל
שנת הקלטה: 1962

 עיבודו של אדל למקהלה בשלושה קולות שווים בהתאמה להגייה ספרדית ככל שהדבר ניתן. העיבוד נדפס בספרו של אדל "לשוננו רינה: 50 שירי מקהלה לקולות שווים", עמ' 31 - 33.

הביצוע אטי במיוחד.



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: תלמידי המגמה למוסיקה בתיכון ברנקו וייס במזכרת בתיה
עיבוד: בני וילנר
שנת הקלטה: 2014
שירה: איתמר בן ארוש
קולות: בני וילנר ורון חצור
סקסופונים: רן אוזבכר ורתם ברלינר
גיטרה: רן שועה
בס: רון חצור
תופים: עידו טפר
הקלטה ומיקס: אולפני המקלט, חולון

ההקלטה זו נערכה במסגרת פרויקט לכבוד 130 שנה למושבה מזכרת בתיה.


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: המזל של ג'קי
עיבוד: אלון אוחנה
שנת הקלטה: 2016
נכלל בתקליטור: מתיישבים ושרים



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת חברת הנוער השומר הצעיר
עיבוד: יצחק אדל
שנת הקלטה: 1963
מקור: המופע "אנו עולים ושרים", היכל התרבות, תל אביב

 עיבודו של אדל (אותו עיבוד ששרה מקהלת קול ישראל) בתוספת הרכב כלי.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת המיולה
עיבוד: יצחק אדל
שנת הקלטה: 2007
מקור: ערב ליצחק אדל
ניצוח: רחל כוכבי-לוונטר
 
באדיבות מקהלת המיולה והמדרשה למוזיקה של מכללת לווינסקי.
 
העיבוד הוא אותו עיבוד ששרה מקהלת קול ישראל. מבוצע רק הבית הראשון פעמיים, פעם ראשונה בהגייה אשכנזית ופעם שנייה כפי שהותאם העיבוד בהגייה ספרדית.


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת הפועלים תל-אביב
עיבוד: יצחק אדל
שנת הקלטה: 5.2.1955

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית.

עיבודו של אדל (אותו עיבוד ששרה מקהלת קול ישראל) בתוספת תמיכה בלבד בפסנתר.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת קיבוץ איילת השחר
עיבוד: יחזקאל בראון
שנת הקלטה: 1966
מקור: הקלטה מקומית

בוצע במסגרת חיזיון אורקולי שנערך בשנת היובל לקיבוץ בהשתתפות כל ילדי ובוגרי הקיבוץ.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2009
נכלל בתקליטור: ציון חמדתי
סולן: אבאל'ה פורמן


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: צאצאי מייסדי רחובות
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"


פתיחה בנגן חיצוני
 הורדה

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-9 בנובמבר 2007.
הובלת שירה וגיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר

 



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: ילדי כפר-עציון
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: תזמורת הבריגדה הארטילרית השלושים של צבא הצאר
שנת הקלטה: 1910
מקור: תקליט שיצא בווילנה

הביצוע מכיל "מחרוזת נעימות מזרחיות", כאשר "במחרשתי" היא הנעימה האחרונה בתזמון 2:02. (תודה לצבי (גרימי) גלעד על איתור הביצוע)

על השיר

צונזר הקדיש את השיר לאנשי המושבות: "אשר יושר בפי איכרי הארץ הקדושה". במקומות שונים נכתב כי השיר הוקדש לביל"ויים, אולם כנראה שמדובר בבלבול שנעשה עם "שיבת ציון" (ר' שם דברי אליהו הכהן).

מספרת יעל סגל:

בספר "הנדיב הלא ידוע" (גרשון גרא, הוצאת מודן) מסופר על יצחק לייב גולדברג, איש רב פעלים, ממייסדי אגודת "אוהבי ציון" בווילנה. בביתו התקיימו הפגישות של אוהבי ציון, בהן השתתף אליקום צונזער, ועל שולחן הדיונים שם חיבר צונזר את השירים "מה זאת עיני תראינה" [לפי גרסה אחרת נכתב לביל"ויים ב-1882 - ראו שם] ו"המחרשה", הידוע במילותיו הפותחות "במחרשתי". אנשי המושבות העדיפו את הגרסה של בר-נש (נוח שפירא), וזו הגרסה שהושרה לכבודו של גולדברג, כשביקר ברחובות ב-1895, על פי גרא.

כמו כן, לפי דבריו של גרא, צונזר ביקש וקיבל את רשות "אוהבי ציון" לשיר את השיר בכל פעם שהיה כינוס חשוב.אגב, צונזר מעולם לא עלה לארץ ישראל; הוא היגר לארה"ב ונפטר שם ב-1913.

עוד על השיר:

  • "המחרשה", תרגומו של צונזר עצמו לעברית;
  • סרטון שבו רואים (בין היתר) את טרומפלדור חורש וברקע "במחרשתי".

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


תיווי: הלל אילת
תגיות

העלייה הראשונה   מקהלות   שירים מתורגמים   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם