המילים
יֶלֶד רָאָה עַל עֵין-מַיִם
שׁוֹשַׁן הָעֲרָבָה
יֶלֶד נֶחְמָד לָעֵינַיִם
לִרְאוֹת שׁוֹשָׁן, הוֹי, מַה נָּעִים
שְׂשׂוֹנוֹ מַה מְּאֹד רָבָה!
שׁוֹשָׁן, שׁוֹשָׁן, שׁוֹשָׁן אָדֹם
שׁוֹשַׁן הָעֲרָבָה.
אָמַר יֶלֶד: "אֶקְטְפֶךָ
שׁוֹשַׁן הָעֲרָבָה!"
עָנָה שׁוֹשָׁן: "אֶדְקְרֶךָ
וּזְכַרְתַּנִּי כָּל יָמֶיךָ
בְּנֶפֶשׁ מְאוֹד נֶעֱצָבָה!"
שׁוֹשָׁן, שׁוֹשָׁן, שׁוֹשָׁן אָדֹם
שׁוֹשַׁן הָעֲרָבָה.
יֶלֶד נָגַשׁ - וַיִּקְטְפֵהוּ
שׁוֹשַׁן הָעֲרָבָה
שׁוֹשָׁן הֵגִין עַל חַיֵּיהוּ
וַיִּתְמַרְמַר וַיִּדְקְרֵהוּ...
יָדוֹ מַה דָּאֲבָה!
שׁוֹשָׁן, שׁוֹשָׁן, שׁוֹשָׁן אָדֹם
שׁוֹשַׁן הָעֲרָבָה.