עֶלֶם צַח עִם שְׁקֹעַ הַשֶּׁמֶשׁ מְשׁוֹטֵט סְבִיב הַגָּדֵר בְּעֵינָיו יִקְרֹץ לִי רֶמֶז אַךְ יִדֹּם וְלֹא יוֹתֵר. וּמִי אוֹתוֹ יוֹדֵעַ אָנָה הוּא קוֹלֵעַ? כִּי אֵצֵא אֶל הַטַּיֶּלֶת הוּא צוֹהֵל מֵרֹב שִׂמְחָה עֵת נִפְרָד לְיַד הַשַּׁעַר אָז יָסוּר בַּאֲנָחָה. מִי יְפַעֲנַח לִי מַדּוּעַ נֶאֱנַח לִי? אָז שָׁאַלְתִּי: "מָה הָעֶצֶב אוֹ שֶׁקַּצְתָּ בַּתֵּבֵל?" "אַךְ, אָבַד לִי" – מְשִׁיבֵנִי - "לֵב יָגֵעַ וְסוֹבֵל". וּמִי אוֹתוֹ יוֹדֵעַ, מַדּוּעַ כֹּה יָגֵעַ? שׁוּר, אֶתְמוֹל שָׁלַח בַּדֹּאַר שְׁנַיִם מִכְתְּבֵי חִידוֹת; נַחֲשִׁי לֵאמֹר הַפַּעַם, כֹּל זוֹרֶה אַךְ נְקֻדּוֹת. וּמִי יְנַחֵשׁ לִי, אֶת אֲשֶׁר רוֹחֵשׁ לִי? קֶסֶם נַחַשׁ לֹא פָּתַחְתִּי, אֶל תְּקַו, בָּחוּר הוֹזֶה! אַךְ הַלֵּב נִרְתָּע כְּפֶתִי, פָּג מִנֹעַם בֶּחָזֶה. וּמִי אוֹתוֹ יוֹדֵעַ, מַדּוּעַ כֹּה רוֹתֵעַ?עלם צח עם שקוע השמש משוטט סביב הגדר, בעיניו יקרוץ לי רמז, אך ידום ולא יותר. ומי אותו יודע, אנה הוא קולע? כי אצא אל הטַּיּלת הוא צוהל מרוב שמחה, עת נפרד ליד השער אז יסור באנחה. מי יפענח לי, מדוע נאנח לי? אז שאלתי: "מה העצב, או שקצת בתבל?" "אך, אבד לי" – משיבני "לב יגע וסובל". ומי אותו יודע, מדוע כה יגע? שור, אתמול שלח בדואר שניים מכתבי חידות; נחשי לאמור הפעם, כל זורה אך נקודות. ומי ינחש לי, את אשר רוחש לי? קסם נחש לא פתחתי, אל תקו, בחור הוזה! אך הלב נרתע כפתי, פג מנועם בחזה. ומי אותו יודע, מדוע כה רותע?