ז'לניט הוא לש

הוּא צָעַד, צָעַד, רַגְלוֹ לֹא מָעֲדָה וְנִתְקַל פִּתְאוֹם בְּסֶלַע מְצָדָה וְחָזַר מִשָּׁם מַהֵר אֶל הַגָּלִיל וְאָרַז כְּבָר מֵחָדָשׁ אֶת הַתַּרְמִיל לוֹ שִׁינֵל יָשָׁן הָיָה שָׁחֹר מִשְּׁחֹר בְּמַגָּף מִסְכֵּן מִסְכֵּן הָיָה לוֹ חֹר וּמוּל "אָמְפִי" עִם גְּרוּשׁוֹ הָיָה נִצָּב וְקָנָה לוֹ וָפְלֶה מֵהַמִּין הַצַּר זֵ'לָנִיט הוּא לָשׁ וְלָשׁ רֹאשׁוֹ כָּאַב וְרָאָה הוּא זֶקְס חָמוּר בְּמוֹ עֵינָיו רֶגַע קָט כִּמְעַט הָיָה בָּעִנְיָנִים אַךְ לְבַסּוֹף סִדְּרוּהוּ לְ"מִטְבַּח זְקֵנִים" הוּא חָשַׁב רַבּוֹת: לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת אַךְ חִכָּה לַמְרוֹת הַכֹּל כְּפַטְרִיוֹט בַּ"חֲדַר הַצַּלָּחוֹת" הָיָה הוּא סְפֵּץ בַּלֵּילוֹת חִשֵּׁב בְּלִי הֶרֶף אֶת הַקֵּץהוא צעד, צעד, רגלו לא מעדה ונתקל פתאום בסלע מצדה וחזר משם מהר אל הגליל וארז כבר מחדש את התרמיל לו שינל ישן היה שחור משחור במגף מסכן מסכן היה לו חור ומול "אמפי" עם גרושו היה ניצב וקנה לו ופלה מהמין הצר ז'לניט הוא לש ולש ראשו כאב וראה הוא זקס חמור במו עיניו רגע קט כמעט היה בעניינים אך לבסוף סדרוהו ל"מטבח זקנים" הוא חשב רבות: להיות או לא להיות אך חיכה למרות הכל כפטריוט ב"חדר הצלחות" היה הוא ספץ בלילות חישב בלי הרף את הקץ

מושר למנגינת החלק הראשון של לחן "הי רחוב".

שנת חיבור השיר היא על פי עדותו של חיים גורי בפני אורי יעקובוביץ'. 

הסברים מתוך "משפחת הפלמ"ח":

• אמפי - קולנוע "אמפיתיאטרון" בהדר הכרמל בחיפה;
• ופל מהמין הצר - עלה גרוש, בעוד ופל מהמין הרחב עלה גרוש וחצי.

ז'לניט - חומר נפץ, שהיה בשימוש הפלמ"ח, הגיע בצורת גלילים ("אצבעות") וצריך היה ללוש אותם ולעצבם לגודל ולצורה הרצויים.

זקס - סוד; זקס חמוּר - עניין סודי ביותר. רוביק רוזנטל בטורו "הזירה הלשונית" מביא את השערתו של הבלשן זיגמונד וולף (Siegmund A. Wolf), כי מקור הביטוי במילה העברית סַכָּנָה. בהגייה אשכנזית-גרמנית zekone, ובקיצור זֶקס. לפי וולף, הביטוי שימש לקריאת הַס בשפת הגנבים הגרמנית.