לָעֶגְלוֹן אַצִּיעַ: "כָּל רוּבָּל קַח,
חֲמִשָּׁה יֵשׁ בְּכִיסִי;
קְנֵה לְךָ בַּקְבּוּק שֶׁל ווֹדְקָה
וְדַרְבֵּן אֶת הַסּוּסִים!"
כָּל עוֹד יֵשׁ תַּלְתַּל שָׁחוֹר עַל מֵצַח -
נִתְאַהֵב בַּנְּעָרוֹת.
כָּל עוֹד רוּבָּל יֵשׁ וָחֵצִי -
בְּחַיֵּינוּ יֵשׁ שְׂמָחוֹת.
כְּשֶׁהִיא אֵינָהּ - הָעֶצֶב רַב,
הַלֵּב דּוֹהֵר כִּמְטֹרָף
וְאֵין זֶה סוֹד שֶׁזּוֹ "מַכָּה" -
אֲהוּבָתִי אֵינֶנָּהּ כָּאן.
הַסּוּסִים יוֹדְעִים כְּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ,
מְחוֹז-חֶפְצִי אֲשֶׁר בָּעִיר.
הַפַּרְסוֹת מַכּוֹת בַּשֶּׁלֶג
וְהָרוּחַ שָׁרָה שִׁיר.
הוֹ, סוּסִים, הַגְבִּירוּ אֶת הַקֶּצֶב,
חוּשׁוּ, טוּסוּ כְּמוֹ עֵיטִים,
כִּי יְמֵי-זָהָב כְּמוֹ אֵלֶּה
בְּחַיֵּינוּ מוּעָטִים.
כְּשֶׁהִיא אֵינָהּ ...
אַךְ לַשָּׁוְא תָּרוּץ אַחֲרֶיהָ, וַאנְקָה,
בַּלֵּילוֹת, אַךְ אֵין תִּקְוָה,
לֹא יֵצֵא לְךָ דָּבָר כָּאן -
לְבֵיתְךָ תַּחֲזֹר לְבַד.
הָעַלְמָה יָפָה וּמְהֻלֶּלֶת
וּמְאֹד הִיא חֵן מוֹצֵאת,
אַךְ עֵינֶיהָ, הֵן גּוֹרְמוֹת לִי
שֶׁמִּדַעְתִּי אֵצֵא.
כְּשֶׁהִיא אֵינָהּ ...