בִּכְפָרִי הֶחָבִיב יֵשׁ כְּבָר אַגָּדָה:
הֵם אוֹמְרִים שֶׁכְּמוֹתִי אֵין עוֹד חֲמוּדָה.
בַּחוּרִי, אֵינִי נִפְחֶדֶת
לִפְנֵיכֶם הִנֵּה עוֹמֶדֶת
נַעֲרַת כְּלוּלוֹת נֶחְמֶדֶת
מְיַחֶלֶת לְדוֹדָהּ.
לַשָּׂדֶה כִּי אֵצֵא אֶל הָעֲבוֹדָה
כִּשְׁלוֹשָׁה בַּחוּרִים לְהַסְפִּיק אֵדַע.
בַּחוּרִי, אֵינִי נִפְחֶדֶת...
עֵת אֲשֶׁר יִתְמוֹגֵג לֵב הַבַּחוּרִים
וּמֵחוֹף הַנָּהָר יַעֲנוּ זְמִירִים.
בַּחוּרִי, אֵינִי נִפְחֶדֶת...