לא ביום ולא בלילה
העתקת מילות השיר

לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי אֲטַיְּלָה; לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה – שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם עַתִּיקָה. וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת. אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי: מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי? וּמֵאַיִן יָבוֹא, שִׁטָּה – הֲמִפּוֹלִין אִם מִלִּיטָא? הַבְּמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ, אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ? וּמַה-יָּבִיא לִי שִׁלּוּמִים: חֲרוּזֵי פְנִינִים אִם אַלְגֻּמִּים? וּמַה-תָּאֳרוֹ: צַח אִם-שָׁחֹר? אַלְמָן הוּא אִם-עוֹדוֹ בָחוּר? שֶׁמָּא זָקֵן, שִׁטָּה טוֹבָה, אָז לֹא אֶשְׁמַע, אָז לֹא אֹבֶה. אֹמַר לְאָבִי: הֲמִיתֵנִי – וּבְיַד זָקֵן אַל תִּתְּנֵנִי! לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן: אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן!לא ביום ולא בלילה חרש אצא לי אטיילה; לא בהר ולא בבקעה – שיטה עומדה שם עתיקה. והשיטה פותרה חידות ומגידה היא עתידות. את-השיטה אשאל אני: מי ומי יהי חתני? ומאין יבוא, שיטה – המפולין אם מליטא? הבמרכבה יעבור שבילו, אם במקלו ובתרמילו? ומה-יביא לי שילומים: חרוזי פנינים אם אלגומים? ומה-תיאורו: צח אם-שחור? אלמן הוא אם-עודו בחור? שמא זקן, שיטה טובה, אז לא אשמע, אז לא אובה. אומר לאבי: המיתני – וביד זקן אל תתנני! לרגליו אפול ואשקן: אך לא זקן, אך לא זקן!
מילים: חיים נחמן ביאליק (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: לא ידוע (רוסי)
כתיבה: תרס"ז-תרס"ח

לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה
חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי אֲטַיְּלָה;

לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה –
שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם עַתִּיקָה.

וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת
וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת.

אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי:
מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי?

וּמֵאַיִן יָבוֹא, שִׁטָּה –
הֲמִפּוֹלִין אִם מִלִּיטָא?

הַבְּמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ,
אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ?

וּמַה-יָּבִיא לִי שִׁלּוּמִים:
חֲרוּזֵי פְנִינִים אִם אַלְגֻּמִּים?

וּמַה-תָּאֳרוֹ: צַח אִם-שָׁחֹר?
אַלְמָן הוּא אִם-עוֹדוֹ בָחוּר?

שֶׁמָּא זָקֵן, שִׁטָּה טוֹבָה,
אָז לֹא אֶשְׁמַע, אָז לֹא אֹבֶה.

אֹמַר לְאָבִי: הֲמִיתֵנִי –
וּבְיַד זָקֵן אַל תִּתְּנֵנִי!

לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן:
אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן!
לא ביום ולא בלילה
חרש אצא לי אטיילה;

לא בהר ולא בבקעה –
שיטה עומדה שם עתיקה.

והשיטה פותרה חידות
ומגידה היא עתידות.

את-השיטה אשאל אני:
מי ומי יהי חתני?

ומאין יבוא, שיטה –
המפולין אם מליטא?

הבמרכבה יעבור שבילו,
אם במקלו ובתרמילו?

ומה-יביא לי שילומים:
חרוזי פנינים אם אלגומים?

ומה-תיאורו: צח אם-שחור?
אלמן הוא אם-עודו בחור?

שמא זקן, שיטה טובה,
אז לא אשמע, אז לא אובה.

אומר לאבי: המיתני –
וביד זקן אל תתנני!

לרגליו אפול ואשקן:
אך לא זקן, אך לא זקן!




 פרטים נוספים


הגרסה היידית (מפי חוה אלברשטיין)   העתקת מילות השיר

 



ניט בײַ טאָג און ניט בײַ נאַכט,
גיי איך מיר אַרום פֿאַרטראַכט.
ניט אױף באַרג און ניט אױף טאָל,
שטייט אַ ווערבע פֿון אַמאָל.
ניט אױף באַרג און ניט אױף טאָל,
שטייט אַ ווערבע פֿון אַמאָל.

אַ גבֿירטע, אַ גרױסע,
איז די ווערבע אַלצדינג ווייסט זי.
בײַ דער ווערבע וועל איך פֿרגען,
מײַן באַשערטען טאַקע פֿרעגען.

און זי וועט מיר אַלץ דערציילען,
צו מײַן געליבטער קומט פֿון פּױלן,
צו פֿון ליטע, צו פֿון זאַמעט,
אַ באַנקיר, צו אַ מלמד.
צו פֿון ליטע, צו פֿון זאַמעט,
אַ באַנקיר, צו אַ מלמד.

צו אַ בלאָנדער, אַ ברונעטער,
אַ בחור, צו אַ געגטער.
אפֿשר גאָר אַן אַלטן ייִדן
בין איך טאַקע נישט צופֿרידן.

איך וועל זאָגען טאַטע טױט מיך,
נאָר ניט צום שידוך נייט מיך.
אױ איך וועל דאָס ניט אױסהאַלטן,
איך וועל טאַטע ניט קײַן אַלטען.
אױ איך וועל דאָס ניט אױסהאַלטן,
איך וועל טאַטע ניט קײַן אַלטען

ביצוע:

 

נחמה הנדל, מקהלת הילדים על שם צדיקוב 

על השיר

על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990):

החמישי בסדרת שירי העם שפרסם ביאליק ב"השילוח", י"ח, חוברת ב (ק"ד), אדר תרס"ח, עמ' 109. השיר נתחבר כנראה קרוב לפרסומו ולא לפני שנת תרס"ז. הוא מצטרף לארבעת קודמיו בסדרה: בין נהר פרת, יש לי גן, תרזה יפה ומנהג חדש) בעניינו: תהיותיה וחששותיה של נערה, השואלת מי יהיה בן זוגה ומה יהיה גורלה במחיצתו.

מעיד דוד שמעוני (פרקי זכרונות [הוצאת דביר, 1953], עמ' 219:)

באותו יום (בשנת 1908, בפטרבורג) ראיתיו [את ביאליק] עוד פעם, בלילה, בנשף שערכה לכבודו חברת "חובבי שפת עבר": האולם הגדול והמזהיר היה מלא מפה לפה, בעיקר בני הנעורים, תלמידים ותלמידות של האוניברסיטה ויתר בתי-הספר הגבוהים שבעיר הבירה, אף כי רבים מהם לא הבינו מילה עברית. היו בתכנית הנשף כמה פרקי מוסיקה, זמרה ונגינה, ואחר כך עלה ביאליק על הבמה לרעם מחיאות כפיים שנמשכו זמן רב. הוא קרא [...] ואחר כך אחדים מ"שירי העם" וביניהם "לא ביום ולא בלילה". את השורה האחרונה "אך לא זקן, אך לא זקן" הטעים באמנות ובחן כזה, שעד היום היא מצלצלת באוזניי באינטונציה המיוחדת שלו".

על הלחן:

על פי אליהו הכהן, נאום בערב הענקת אות הוקרה על מפעל חיים בחקר מורשת הזמר העברי, אוניברסיטת בר-אילן, 7.6.2010, כמובא בחדשות בן עזר גליון 551, מקור הלחן הוא ולס רוסי. במכתב לאורי יעקובוביץ' ביוני 2010 מסר כי מקור המידע הוא בחברת הכנסת לשעבר יהודית שמחונית, בעת שהרצה בקיבוץ גבע בשנת 1971.

הלחן מותאם למילים נדפס בשירון "צלילי הארץ" בשנת תרפ"ב (שיר מס' 11, עמ' 17), אמיל סקולץ, "שירי עם יהודיים מרומניה" מביא את הנוסח היידי "די ווערבע" (שיר מס' 38 שם) בלחן זה, כפי שנרשם בשנת 1928 מפי הזמרדע לוצע בארווערמאן שהיה אז בן 16. הנוסח היידי הוא כנראה תרגום מהעברית של ביאליק, אך המהדורה המדעית של דן מירון אינה מוסרת על כך פרטים. 

מנוחה לובובסקי מספרת (כאן, תזמון 17:03) שנהגו "לצנזר" את המילה "חתני" כי נחשבה לא מספיק צנועה.

ביצועים נוספים:

אברהם שלונסקי השתמש בשורה "לא ביום ולא בלילה" בספרו "עלילות מיקי מהו". כאשר בשנות השבעים הולחן קטע זה בידי נורית הירש וזומר בפי מוטי פליישר, השורות הראשונות שימרו את הלחן המקורי של "לא ביום ולא בלילה".

ראו את השיר גם בלחן עזרא אהרון. ובלחן שמואל אלמן.

יוסף כהן-צדק תרגם את השיר לאספרנטו; האזינו לביצוע שנטל.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
לחנים נוספים באתר

מילים ותווים  




תגיות




עדכון אחרון: 11.09.2024 07:08:49


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: