לא ביום ולא בלילה

לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי אֲטַיְּלָה; לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה – שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם עַתִּיקָה. וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת. אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי: מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי? וּמֵאַיִן יָבוֹא, שִׁטָּה – הֲמִפּוֹלִין אִם מִלִּיטָא? הַבְּמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ, אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ? וּמַה-יָּבִיא לִי שִׁלּוּמִים: חֲרוּזֵי פְנִינִים אִם אַלְגֻּמִּים? וּמַה-תָּאֳרוֹ: צַח אִם-שָׁחֹר? אַלְמָן הוּא אִם-עוֹדוֹ בָחוּר? שֶׁמָּא זָקֵן, שִׁטָּה טוֹבָה, אָז לֹא אֶשְׁמַע, אָז לֹא אֹבֶה. אֹמַר לְאָבִי: הֲמִיתֵנִי – וּבְיַד זָקֵן אַל תִּתְּנֵנִי! לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן: אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן!לא ביום ולא בלילה חרש אצא לי אטיילה; לא בהר ולא בבקעה – שיטה עומדה שם עתיקה. והשיטה פותרה חידות ומגידה היא עתידות. את-השיטה אשאל אני: מי ומי יהי חתני? ומאין יבוא, שיטה – המפולין אם מליטא? הבמרכבה יעבור שבילו, אם במקלו ובתרמילו? ומה-יביא לי שילומים: חרוזי פנינים אם אלגומים? ומה-תיאורו: צח אם-שחור? אלמן הוא אם-עודו בחור? שמא זקן, שיטה טובה, אז לא אשמע, אז לא אובה. אומר לאבי: המיתני – וביד זקן אל תתנני! לרגליו אפול ואשקן: אך לא זקן, אך לא זקן!

על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990):

החמישי בסדרת שירי העם שפרסם ביאליק ב"השילוח", י"ח, חוברת ב (ק"ד), אדר תרס"ח, עמ' 109. השיר נתחבר כנראה קרוב לפרסומו ולא לפני שנת תרס"ז. הוא מצטרף לארבעת קודמיו בסדרה: בין נהר פרת, יש לי גן, תרזה יפה ומנהג חדש) בעניינו: תהיותיה וחששותיה של נערה, השואלת מי יהיה בן זוגה ומה יהיה גורלה במחיצתו.

מעיד דוד שמעוני (פרקי זכרונות [הוצאת דביר, 1953], עמ' 219:)

באותו יום (בשנת 1908, בפטרבורג) ראיתיו [את ביאליק] עוד פעם, בלילה, בנשף שערכה לכבודו חברת "חובבי שפת עבר": האולם הגדול והמזהיר היה מלא מפה לפה, בעיקר בני הנעורים, תלמידים ותלמידות של האוניברסיטה ויתר בתי-הספר הגבוהים שבעיר הבירה, אף כי רבים מהם לא הבינו מילה עברית. היו בתכנית הנשף כמה פרקי מוסיקה, זמרה ונגינה, ואחר כך עלה ביאליק על הבמה לרעם מחיאות כפיים שנמשכו זמן רב. הוא קרא [...] ואחר כך אחדים מ"שירי העם" וביניהם "לא ביום ולא בלילה". את השורה האחרונה "אך לא זקן, אך לא זקן" הטעים באמנות ובחן כזה, שעד היום היא מצלצלת באוזניי באינטונציה המיוחדת שלו".

על הלחן:

על פי אליהו הכהן, נאום בערב הענקת אות הוקרה על מפעל חיים בחקר מורשת הזמר העברי, אוניברסיטת בר-אילן, 7.6.2010, כמובא בחדשות בן עזר גליון 551, מקור הלחן הוא ולס רוסי. במכתב לאורי יעקובוביץ' ביוני 2010 מסר כי מקור המידע הוא בחברת הכנסת לשעבר יהודית שמחונית, בעת שהרצה בקיבוץ גבע בשנת 1971.

הלחן מותאם למילים נדפס בשירון "צלילי הארץ" בשנת תרפ"ב (שיר מס' 11, עמ' 17), אמיל סקולץ, "שירי עם יהודיים מרומניה" מביא את הנוסח היידי "די ווערבע" (שיר מס' 38 שם) בלחן זה, כפי שנרשם בשנת 1928 מפי הזמרדע לוצע בארווערמאן שהיה אז בן 16. הנוסח היידי הוא כנראה תרגום מהעברית של ביאליק, אך המהדורה המדעית של דן מירון אינה מוסרת על כך פרטים.

מנוחה לובובסקי מספרת (כאן, תזמון 17:03) שנהגו "לצנזר" את המילה "חתני" כי נחשבה לא מספיק צנועה.

ביצועים נוספים:

• מלי ברונשטיין (סרטון)
• אודהליה ברלין
• אופירה גלוסקא
• משתתפי התקליט "הפרח לפרפר"
• שירה בציבור בהנחיית אפי נצר
• סיגל נוביק (סרטון)
• אבישי כהן (ביצוע כלי בסגנון הג'אז)
• בינה לנדאו (Binah Landau) (1975, עברית ויידיש)
• חווה אלברשטיין ביידיש

אברהם שלונסקי השתמש בשורה "לא ביום ולא בלילה" בספרו "עלילות מיקי מהו". כאשר בשנות השבעים הולחן קטע זה בידי נורית הירש וזומר בפי מוטי פליישר, השורות הראשונות שימרו את הלחן המקורי של "לא ביום ולא בלילה".

ראו את השיר גם בלחן עזרא אהרון. ובלחן שמואל אלמן.

יוסף כהן-צדק תרגם את השיר לאספרנטו; האזינו לביצוע שנטל.

         בהקלטת שדה שערכה חווה שמולביץ' אותר ביצוע בלחן הזה, בלי החזרות על השורות בסוף הבתים, לשיר יידי אחר. מפרט אליעזר ניבורסקי: השיר בהקלטה מורכב מחלקים של הבלדה "דעם שוחטס טאָכטער“ מאת זוסמאַן סעגאַלאָוויטש. הוא כתב את היצירה ב-1909 ופרסם אותה ב-״דער שטראַהל״, מס׳ 2, ורשה, 7 יאנואר 1910. https://cbj.jhi.pl/documents/670534/10/

יותר מאוחר המחבר שינה קצת את הבלדה, שינה את שמה ל"רייזעלע דעם שוחטס“ והוסיף שלושה פרקים בסוף, כמו שניתן לראות באוסף "פאָעמען“, ורשה 1926:

https://www.yiddishbookcenter.org/collections/yiddish-books/spb-nybc208976/segalowitch-zusman-poemen?book-page=185&book-mode=1up

אבל הגרסה שהקליטה שמולביץ' מבוססת על הנוסח הראשון.

המנגינה הנפוצה יותר לשיר הזה בשנות ה-30 היתה אחרת:

https://yiddishsong.wordpress.com/2019/11/12/three-yiddish-songs-to-the-tune-of-the-italian-pop-classic-return-to-sorrento/

עיבוד מאת: נחום נרדי

מקור: "טווס זהבי: צלילי מוסיקה לשירי ח. נ. ביאליק לשניים, שלושה וארבעה קולות ולשירת אוניסון", הוצאת נחום נרדי, תשכ"ט 1969, 2–3