שלכת

העתקת מילות השיר

עָמֹק, עָמֹק הָעֶצֶב בָּעֵינַיִם, עָמֹק, עָמֹק הַיַּיִן בַּמַּרְתֵּף. הַלַּיְלָה אֶת לִבִּי אֶקְרַע לִשְׁנַיִם; לְךָ וְלַגָּבִיעַ הַנּוֹטֵף. אַל תִּשְׁאָלֵנִי מָה, אַל תִּשְׁאָלֵנִי אֵיךְ, בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִשְׁתֹּק וּלְחַיֵּךְ. בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִסְלֹחַ וְלָלֶכֶת כָּרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בַּשַּׁלֶּכֶת. דּוֹלֵף, דּוֹלֵף הַדֶּלֶף, דּוֹלֵף וּמְיַבֵּב; עָבְרוּ עָלַי שְׁנוֹת אֶלֶף, שְׁנוֹת אֶלֶף שֶׁבַּלֵּב. זַמֵּר, לִבִּי, הַלַּיְלָה - הַי, טִירִי טִירִי טַיְלָה, נַגֵּן נָא לָעוֹלָם - הוֹי טִירִי טִירִילִי טַם. בַּמַּרְתְּפִים הָרוּחַ מְיַבֶּבֶת, בַּמַּרְתְּפִים אֵין אוֹר בַּחַלּוֹנוֹת, אֲבָל אָדָם בּוֹכֶה שָׁם כְּמוֹ יֶלֶד, אֲבָל אָדָם חוֹלֵם שָׁם חֲלוֹמוֹת. אַל תִּשְׁאֲלֵנִי אָן, אַל תִּשְׁאֲלֵנִי אֵיךְ, גַּם אַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְהוֹלֵךְ. וַדַּאי יֶשְׁנוֹ מָקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹמְדִים מִלֶּכֶת, שֶׁבּוֹ יָתוֹם הָעֵץ גַּם מִשַּׁלֶּכֶת. דּוֹלֵף, דּוֹלֵף הַדֶּלֶף...עמוק, עמוק העצב בעיניים, עמוק, עמוק היין במרתף. הלילה את לבי אקרע לשניים; לך ולגביע הנוטף. אל תשאלני מה, אל תשאלני איך, בני אדם נולדו לשתוק ולחייך. בני אדם נולדו לסלוח וללכת כרוח הנושבת בשלכת. דולף, דולף הדלף, דולף ומייבב; עברו עליי שנות אלף, שנות אלף שבלב. זמר, לבי, הלילה - היי, טירי טירי טיילה, נגן נא לעולם - הוי טירי טירילי טם. במרתפים הרוח מייבבת, במרתפים אין אור בחלונות, אבל אדם בוכה שם כמו ילד, אבל אדם חולם שם חלומות. אל תשאלני אן, אל תשאלני איך, גם אתה אינך יודע והולך. ודאי ישנו מקום שבו עומדים מלכת, שבו יתום העץ גם משלכת. דולף, דולף הדלף, דולף ומייבב; עברו עליי שנות אלף, שנות אלף שבלב. זמר, ליבי, הלילה - היי, טירי טירי טיילה, נגן נא לעולם - הוי טירי טירילי טם.
מילים: יעקב אורלנד
לחן: מרדכי זעירא

עָמֹק, עָמֹק הָעֶצֶב בָּעֵינַיִם,
עָמֹק, עָמֹק הַיַּיִן בַּמַּרְתֵּף.
הַלַּיְלָה אֶת לִבִּי אֶקְרַע לִשְׁנַיִם;
לְךָ וְלַגָּבִיעַ הַנּוֹטֵף.

אַל תִּשְׁאָלֵנִי מָה,
אַל תִּשְׁאָלֵנִי אֵיךְ,
בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִשְׁתֹּק וּלְחַיֵּךְ.
בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִסְלֹחַ וְלָלֶכֶת
כָּרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בַּשַּׁלֶּכֶת.

דּוֹלֵף, דּוֹלֵף הַדֶּלֶף,
דּוֹלֵף וּמְיַבֵּב;
עָבְרוּ עָלַי שְׁנוֹת אֶלֶף,
שְׁנוֹת אֶלֶף שֶׁבַּלֵּב.
זַמֵּר, לִבִּי, הַלַּיְלָה -
הַי, טִירִי טִירִי טַיְלָה,
נַגֵּן נָא לָעוֹלָם -
הוֹי טִירִי טִירִילִי טַם.

בַּמַּרְתְּפִים הָרוּחַ מְיַבֶּבֶת,
בַּמַּרְתְּפִים אֵין אוֹר בַּחַלּוֹנוֹת,
אֲבָל אָדָם בּוֹכֶה שָׁם כְּמוֹ יֶלֶד,
אֲבָל אָדָם חוֹלֵם שָׁם חֲלוֹמוֹת.

אַל תִּשְׁאֲלֵנִי אָן,
אַל תִּשְׁאֲלֵנִי אֵיךְ,
גַּם אַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְהוֹלֵךְ.
וַדַּאי יֶשְׁנוֹ מָקוֹם
שֶׁבּוֹ עוֹמְדִים מִלֶּכֶת,
שֶׁבּוֹ יָתוֹם הָעֵץ גַּם מִשַּׁלֶּכֶת.

דּוֹלֵף, דּוֹלֵף הַדֶּלֶף...
עמוק, עמוק העצב בעיניים,
עמוק, עמוק היין במרתף.
הלילה את לבי אקרע לשניים;
לך ולגביע הנוטף.

אל תשאלני מה,
אל תשאלני איך,
בני אדם נולדו לשתוק ולחייך.
בני אדם נולדו לסלוח וללכת
כרוח הנושבת בשלכת.

דולף, דולף הדלף,
דולף ומייבב;
עברו עליי שנות אלף,
שנות אלף שבלב.
זמר, לבי, הלילה -
היי, טירי טירי טיילה,
נגן נא לעולם -
הוי טירי טירילי טם.

במרתפים הרוח מייבבת,
במרתפים אין אור בחלונות,
אבל אדם בוכה שם כמו ילד,
אבל אדם חולם שם חלומות.

אל תשאלני אן,
אל תשאלני איך,
גם אתה אינך יודע והולך.
ודאי ישנו מקום
שבו עומדים מלכת,
שבו יתום העץ גם משלכת.

דולף, דולף הדלף,
דולף ומייבב;
עברו עליי שנות אלף,
שנות אלף שבלב.
זמר, ליבי, הלילה -
היי, טירי טירי טיילה,
נגן נא לעולם -
הוי טירי טירילי טם.




 פרטים נוספים


גרסת "היו לילות" לבית השני   העתקת מילות השיר

 



בַּמַּרְתְּפִים יֵש רוּחַ מְיַלֶלֶת
....
במרתפים יש רוח מיללת
.....




גרסת מנחם מרחום   העתקת מילות השיר

 



[בפזמון]
בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִסְבֹּל וּלְחַיֵּךְ

[בסוף הפזמון פעם שנייה]
שֶׁבּוֹ אָדָם מְחַיֵּךְ גַּם בַּשַּׁלֶּכֶת

[בפזמון]
בני אדם נולדו לסבול ולחייך

[בסוף הפזמון פעם שנייה]
שבו אדם מחייך גם בשלכת



ביצוע:

 

יפה ירקוני 
עיבוד: חנן וינטרניץ
ניצוח: חנן וינטרניץ
ליווי: תזמורת "הד ארצי"
שנת הקלטה: 1957
נכלל בתקליט: מלחינים בישראל: מרדכי זעירא
נכלל בתקליט: שירים רומנטיים
הקלטות נוספות

על השיר

אורלנד מעיד שכתב את השיר לעצמו כדי שיהיה לו מה לשיר כשהוא עצוב. הוא שר אותו מדי פעם עם חנה רובינא ואלכסנדר פן. ריח היין והבדידות שבשיר הביאו את פן לומר שהשיר בעצם נכתב עליו כיון שאורלנד עצמו אינו בודד כל כך והשיר בודד יותר ממחברו.
(מתוך הספר 'היו לילות', עמ' 152)

יעקב אורלנד בריאיון לציפי פליישר, 20.2.1963, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 378:

"כתבתי את השיר ב"כסית" בערב אחד עם זעירא, ערב גשום וטורדני. ישבנו באיזו פינה, משום מה התחלנו לכתוב שורה שורה, אני כתבתי, הוא כתב בינתיים את המנגינה, וכו'. אני חושב שהראשונה ששרה את המנגינה היתה רובינא שישבה כנראה גם כן אז ב"כסית". הראינו לה את השיר והיא התחילה לעזור לנו לשיר אותו. זה היה בשנות המלחמה.היינו נפגשים אז ב"כסית" במדים או שלא במדים."

ר' השיר בביצועים נוספים:

שמרית אור, בתו של יעקב אורלנד, סיפרה ליואב קוטנר כי השורות "ודאי ישנו מקום שבו הכל קורה לאט, הזמן עומד מלכת" בשירה "אולי עוד קיץ" מתכתבת עם השורה "ודאי ישנו מקום שבו עומדים מלכת" מתוך "שלכת".


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  


תיווי: הלל אילת
תגיות




עדכון אחרון: 15.12.2023 13:28:59


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: