אנחנו שרים לך

אֲנַחְנוּ שָׁרִים לָךְ, מוֹלֶדֶת וָאִמָּא, אֶת שִׁיר הַשִּׁירִים לֶעָמָל. כָּל עוֹד הָאֵשׁ בִּלְבָבֵנוּ פְּנִימָה, מִפִּינוּ שִׁירֵךְ לֹא יֶחְדַּל. בָּרַחְנוּ מִנֶּכֶר בְּעֹנִי, בִּבְלִי מַה. שָׁמַרְנוּ תִּפְאֶרֶת רַק לָךְ. אֲנַחְנוּ בָּנִים רַק לְאִמָּא, לְאִמָּא. אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ שֶׁלָּךְ. זִכְרִי כִּי נִשְׁבַּעְנוּ לָלֶכֶת קָדִימָה, לִבֵּנוּ יְגַל לָךְ הַסּוֹד. אֲנַחְנוּ רוֹצִים לֶאֱהֹב אוֹתָךְ, אִמָּא. אֲנַחְנוּ רוֹצִים בָּךְ לִחְיוֹת. עַל תְּכֵלֶת שָׁמַיִךְ הַבִּיטִי נָא, אִמָּא, פּוֹרְחִים עוֹד כְּרוּבֵי הַחֲלוֹם. אַתְּ לֹא תַּאֲמִינִי, אוֹתָךְ כִּי נָשִׂימָה מוֹלֶדֶת עָמָל וְשָׁלוֹם. אנחנו שרים לך, מולדת ואימא, את שיר השירים לעמל. כל עוד האש בלבבנו פנימה, מפינו שירך לא יחדל. ברחנו מנכר בעוני, בבלי מה. שמרנו תפארת רק לך. אנחנו בנים רק לאימא, לאימא. אנחנו כולנו שלך. זכרי כי נשבענו ללכת קדימה, לבנו יגל לך הסוד. אנחנו רוצים לאהוב אותך, אימא. אנחנו רוצים בך לחיות. על תכלת שמיך הביטי נא, אימא, פורחים עוד כרובי החלום. את לא תאמיני, אותך כי נשימה מולדת עמל ושלום.

זהו השיר המולחן הראשון של יעקב אורלנד.

ר' סיפור השיר מפי יעקב אורלנד עצמו בתוכנית "חייים שכאלה" שנערכה לכבודו. (תזמון: 16:51)

מוטי זעירא, "כמו קול של הלב: סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013), עמ' 80 - 82 (חלקית בעקבות אליהו הכהן, "שירי הזמר של יעקב אורלנד", מבוא לשירון "היו לילות - שירי הזמר של יעקב אורלנד", הוצאת תמוז, תל אביב 1983):

במהלך שנת 1935 ביקר בקבוצה [נען] השחקן והבמאי צבי פרידלנד . . . [ו]גייס עוזר במאי צעיר ונלהב, יעקב אורלנד . . . שירו של אורלנד "אנחנו שרים לך" אותו חיבר חמש שנים קודם לכן, בהיותו מדריך בן שש עשרה בסניף "הנוער העובד" בירושלים, כבר הסתובב אז בין סניפי התנועה, והושר במנגינ[ת השיר] "מארגאריטקעלעך", ש[. . . ]הספיק כבר להיות מוצמד בארץ לשיר הילדים "[ה]רקפת". במהלך החזרות, על גג המאפייה, הכיר אורלנד את דוד [זהבי], ובשיחות ביניהם בא אליו דוד בטענות: "לא יכולתי לשאת את העובדה ששיר עבודה ארץ-ישראלי חדש יסחוב על גבו מנגינה יהודית גלותית סנטימנטלית, ותהי זו יפה ככל שתהי". הוא חיבר לשיר לחן משלו, שחיכה רק תקופה קצרה ביותר עד שהתגלה ב"מחנה האלף" והפך נחלת הכלל.   "מחנה האלף" היה כינוס רב רושם של "הנוער העובד" שהתקיים ליד זכרון יעקב בסוכות תרצ"ו, אוקטובר 1935, במלאת עשר שנים להיווסדה של התנועה. לשיר היו במקורו חמישה בתים, ולבית האחרון הלחין דוד מנגינה מיוחדת, אולי בגלל אי-זוגיותו ואולי בגלל תוכנו הסוציאליסטי המובהק, השונה מכל השיר . . . הבית החמישי הושמט עם השנים.

ביצועים נוספים:

• מקהלת רינת - מתוך התוכנית "שרתי לך ארצי" (וידיאו)
• דפנה זהבי והלל זהבי בעיבוד ערן זהבי (מתוך אתר "שירה עובדת"; יש ללחוץ על כפתור ההשמעה)
• יהורם גאון
• מקהלת השומר הצעיר בוונצואלה

ראו גם את הפרפרזה שכתב על השיר בנימין זרעוני "אנחנו שרים לך מולדת". עוד באותו לחן: מאופל מחתרת.

מקור: "דוד זהבי : שלא ייגמר לעולם - מבחר מנגינות", הוצאת הקיבוץ המאוחד, מפעלי תרבות וחינוך, 1981, עמוד 24

עיבוד מאת: אהרן שפי