מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב? מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב? מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב? וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! מִי יִתֵּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר? וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר? וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר? מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! וּמִי נָטַע עֵצִים בַּגַּן, לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן, לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן וּבַשָּׂדוֹת זָרַע דָּגָן? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! מִי הֵכִין לָנוּ פִּנַּת גַּג, גָּדֵר לַגַּן, לַכֶּרֶם סְיָג, וּמִי טָרַח וּמִי דָּאַג לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד הֶחָג? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! עַל כֵּן נַעֲבֹד, עַל כֵּן נַעֲמֹל תָּמִיד, בְּכָל יְמֵי הַחוֹל. כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹל! וּבְעֵת הַפְּנַאי נָשִׁיר בְּקוֹל שִׁירֵי תּוֹדָה, שִׁירֵי בְּרָכָה לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!מי יצילנו מרעב? מי יאכילנו לחם רב? מי יאכילנו לחם רב? ומי ישקנו כוס חלב? למי תודה, למי ברכה? לעבודה ולמלאכה! מי ייתן לנו כסות בקור? ומי בחושך ייתן אור? ומי בחושך ייתן אור? מי יעל מים מן הבור? למי תודה, למי ברכה? לעבודה ולמלאכה! ומי נטע עצים בגן, לפרי ולצל, כל מין וזן, לפרי ולצל, כל מין וזן ובשדות זרע דגן? למי תודה, למי ברכה? לעבודה ולמלאכה! מי הכין לנו פינת גג, גדר לגן, לכרם סייג, ומי טרח ומי דאג לכבוד שבת, לכבוד החג? למי תודה, למי ברכה? לעבודה ולמלאכה! על כן נעבוד, על כן נעמול תמיד, בכל ימי החול. כבד העול, נעים העול! ובעת הפנאי נשיר בקול שירי תודה, שירי ברכה לעבודה ולמלאכה!