שיר העבודה והמלאכה (לחן עממי בוכרי)

מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב? מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב? מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב? וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! מִי יִתֵּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר? וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר? וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר? מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! וּמִי נָטַע עֵצִים בַּגַּן, לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן, לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן וּבַשָּׂדוֹת זָרַע דָּגָן? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! מִי הֵכִין לָנוּ פִּנַּת גַּג, גָּדֵר לַגַּן, לַכֶּרֶם סְיָג, וּמִי טָרַח וּמִי דָּאַג לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד הֶחָג? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! עַל כֵּן נַעֲבֹד, עַל כֵּן נַעֲמֹל תָּמִיד, בְּכָל יְמֵי הַחוֹל. כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹל! וּבְעֵת הַפְּנַאי נָשִׁיר בְּקוֹל שִׁירֵי תּוֹדָה, שִׁירֵי בְּרָכָה לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!מי יצילנו מרעב? מי יאכילנו לחם רב? מי יאכילנו לחם רב? ומי ישקנו כוס חלב? למי תודה, למי ברכה? לעבודה ולמלאכה! מי ייתן לנו כסות בקור? ומי בחושך ייתן אור? ומי בחושך ייתן אור? מי יעל מים מן הבור? למי תודה, למי ברכה? לעבודה ולמלאכה! ומי נטע עצים בגן, לפרי ולצל, כל מין וזן, לפרי ולצל, כל מין וזן ובשדות זרע דגן? למי תודה, למי ברכה? לעבודה ולמלאכה! מי הכין לנו פינת גג, גדר לגן, לכרם סייג, ומי טרח ומי דאג לכבוד שבת, לכבוד החג? למי תודה, למי ברכה? לעבודה ולמלאכה! על כן נעבוד, על כן נעמול תמיד, בכל ימי החול. כבד העול, נעים העול! ובעת הפנאי נשיר בקול שירי תודה, שירי ברכה לעבודה ולמלאכה!

דן מירון, "ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (דביר, תשס"א), עמ' 385:

השיר נכתב על פי הזמנת ברל כצנלסון, אשר ביקש ליצור המנון לתנועת הנוער העובד, והוא הודפס בבטאון התנועה "במעלה" (גליון 19 [47], י"ד בתשרי תרצ"ג, 14.10.1932), עמ' 5.

מירון מפרט הדפסות ונוסחים נוספים, לרבות נוסח המשמיט את השורה "כבד העול נעים העול".

---

ברכה צפירה, "קולות רבים", מסדה, 1979, עמ' 183:

הלחן הוא של שיר בוכרי "רפתאם מאנו". התאמתי לו את שירו של ח.נ.ביאליק. ליווי חיבר לו נ.נרדי.

נחום נרדי כלל את השיר (כמלחינו...) בשירונו "מנגינות לשירים ופזמונות לילדים" מאת ח"נ ביאליק.

---

ברכה צפירה כותבת כי המקור ב"בוכרית". יש בעצם שתי שפות בוכריות ממשפחות שונות, אוזבכית ותאג'יכית. בשנת 2023 כתבה לנו ד"ר סיגל שלמה כי המקור בתאג'יכית, שלחה לנו הקלטה שאמא שלה שרה בלחן אחר ותרגמה עבורנו (באופן לא מלא). היא מוסיפה: אומנם אני מכירה את חלקו הראשון של השיר בלחן אחר, אך אני משוכנעת שהלחן ששרה צפירה הוא הלחן המקורי. במשפחתנו מקובל להוסיף את השיר בסופו של שיר אחר, למרות ההבנה שמדובר בתוספת משיר אחר. לפי התרשמותי, זמרים בעדה הבוכארית נהגו לפעמים לשנות לחן של שיר ולהחליפו בלחן של שיר אחר. הגרסה שהקליטה אימי, מלכה שלמה, היא לפי הלחן של השיר "עַבְֿדִילָּאה גָ'אן".

שיר נוסף באותו לחן: 

שושנת תימן

לחנים נוספים:

• לחן יואל ולבה
• לחן הנס הורטיג.

ביצועים נוספים בלחן הזה:

• ברכה צפירה בליווי נחום נרדי (סרטון; הקלטה שונה מאשר בהקלטה המסחרית. ברכה צפירה שרה בשוגג "מִרָעָב". להערכת עדי קדמון, התאריך בין 9.1930 ל1932).
• משתתפי המופע "דבקה פנטזיה" (סרטון)
• יהורם גאון (מותאם לתמונות לפי הטקסט)
• קולות שלובים (סרטון)
• בנג'מין מייסנר (Benjamin Maissner) - 
• ורדינה כהן (סרטון, תזמון 4:00)
• רפי ליאון (סרטון, תזמון 24:35)
• להקת הנמלים מתוך הצגת הילדים "אופס הילדים התכווצו" (סרטון)

עיבוד מאת: יצחק אדל

מקור: "מנגינות שירינו", Hebrew Publishing Company, New York, 1939, עמוד 21